פנינה בר-סלע מתה עם ספר ביד

בטורו של מאיר שלו בידיעות אחרונות מצאתי את הקטע הבא: "לפעמים עולה מתוך מודעת אבל דמות מסקרנת, שמותה מעורר צער גם בלב מי שלא הכירה. מודעה כזאת התפרסמה השבוע (בשבוע שעבר – י.ד.), פירסמו אותה קרובי משפחה של אישה, ששמה פנינה בר-סלע, שנפטרה והיא בת 95 שנה. הם ביקשו לנחם בה את ילדיה ואת בני ביתם וגם את אחותה בת ה-103, הניה רבינוב שמה. 'ממייסדי שער-הגולן', כתוב עליה שם. פנינה בר-סלע, אני מצטט מהמודעה, מתה 'בשנתה, במיטתה, כשספר עיון, פתוח, מונח לצידה. חכמה, נאורה, נמרצת ונחרצת, דעתנית ופעלתנית עד ליומה האחרון'".
עד כאן מאיר שלו. מצאתי את המודעה, קראתי, שחתומה עליה שושנה ברמן (לבית שמידט) המוכרת לי שנים רבות. כשפגשתי אותה אתמול היא סיפרה לי על דודתה המופלאה, שמתה עם ספר בידה. "דודתי פולה בר-סלע (לבית שמידט) ז"ל היתה אשה מיוחדת במינה. היא תמיד נוכחה בחיי ובכל טלטולינו ותלאותינו הייתה לצידי, מיום היוולדי".
מודעת אבל שוש ברמןהסקרנות הובילה אותי לשאול את השאלה הכי טריוויאלית: איזה ספר זה היה?
–          "ארצות דמים, אירופה בין היטלר לסטאלין", מאת טימותי סניידר.
"יש סמליות בספר שקראה במותה. במשך עשר השנים הקשות בחייה הייתה כלואה במרחב זה, שבין היטלר לסטאלין. אמנם מציפורניו של היטלר נמלטה, אך ברשתו של סטאלין נתפסה". הוסיפה וסיפרה כי ב-1939 לאחר שנכבשה פינסק ע"י הצבא הסובייטי, אביה של הדודה הפולה ועמו גם אביה של שוש הוכרזו, בשל עושרם, כאויבי השלטון הסובייטי. המשפחה נושלה מנכסיה, נעקרה מביתה, גורשה לעיר שדה מרוחקת והושמה במעקב. בהמשך, ביום 22.6.1941, שעות ספורות לפני פלישת צבאות היטלר לאדמת רוסיה, הועלתה המשפחה כולה לרכבת משא ותחת משמר צבאי קפדני הובלה לסיביר. שם, במחנה כפיה בטייגה, הועסקה פולה, יחד עם בוגרים אחרים, בכריתת עצים.
"חמש שנים ארוכות וקשות מאד עברו עליה בגלות סיביר"…
אבל צריך להתחיל את הסיפור המשפחתי מהתחלה. "שתי דודותיי, האחיות של אבי, פנינה בר-סלע שנפטרה והניה רבינוב תיבדל לחיים ארוכים, גדלו והתחנכו בבית אביהן, שהיה אחד ה'גבירים' בעיר פינסק, בבלרוס.
"האב, שהיה פטריארך אמיתי, דאג להקנות השכלה על ידי מורים פרטיים לכל אחד מתשעת ילדיו. הניה למדה בגימנסיה 'תרבות' ובסיום נסעה ללמוד באוניברסיטת גרנובל, שבצרפת. פולה למדה בגימנסיה פולנית-ממלכתית ובהמשך החלה ללמוד באוניברסיטה בוורשה.
"כבר בצעירותן מרדה כל אחת מהן באורח החיים הבורגני-חסידי ששלט בבית: הדודה הניה הצטרפה לשומר הצעיר. לאחר שנת הלימודים הראשונה עזבה את האוניברסיטה בצרפת, חזרה להכשרה ועלתה לארץ, על אפו וחמתו של אביה. היא נישאה לאפריים רבינוב ז"ל ושניהם נמנו עם מייסדי שער הגולן. "אפרים הוא אחד מארבעת האחים רבינוב, גם הם בני פינסק. כל אחד מהם תרם לא מעט לבניינה של מדינת ישראל ופריחת תרבותה. דודי אפרים ז"ל נמנה עם עורכי 'על המשמר' ומילא שורה ארוכה של תפקידים בכירים בתנועה הקיבוצית.
"הדודה פולה נמנתה עם קבוצת צעירים 'סלון קומוניסטים', כניגוד לשני אחיה הביתרים ולמורת רוחו של אביה, שנמנה עם חסידיו ופוקדי חצרו של הרבי מסטולין. כסטודנטית באוניברסיטת וורשה הכירה טעמה של האנטישמיות וביקשה לנדוד לצרפת. מלחמת העולם השנייה המיתה את שאיפותיה ואיינה את תכניותיה".
הקטע של מאיר שלו עורר הדים וטלפונים להניה רבינוב, בת ה-103 משער הגולן. שושנה סיפרה לי כי הדודה הניה, שקוראת ידיעות אחרונות כדבר שבשיגרה, טלפנה אליה וסיפרה לה בקולה הרענן כי התרגשה מאד כשקראה את הכתבה של מאיר שלו בעתון. היא מאד אוהבת את סגנון הכתיבה שלו, וספרו רומן רוסי "הולך איתה" לכל מקום.

מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

  • חוי קרין  On 24 ביוני 2013 at 13:38

    את הכתבה הזו משום מה שלאקיבלתי אבל לאבי ז"ל BM=בוגר מיידנק, היה מנהג לראות
    מי הפסיק לעשן וכמה פחות יש צרכנים לדובק. לי זה פשוט מעלה זיכרונות מהבית .

  • דן ארי  On 15 במאי 2013 at 16:03

    מצדיע לך על הרשימה המרגשת אודות הנפטרת "וספר פתוח לידה". כתבת אותו ברגישות רבה.
    השקעת למעננו, הקוראים, עבודת מחקר מכובדת.

    באמת כל הכבוד לך, חברי ולאותה האישה שיצגה את פניה היפות של ישראל.
    מצדיע לך

    • יאיר דקל  On 15 במאי 2013 at 17:24

      תודה על המחמאות.
      הסיפור מעניין מאד, אבל הוא לא תוצאה של עבודת מחקר. הגזמת

  • גדעון נח,  On 13 במאי 2013 at 19:09

    אם להשתמש כפרפרזה מתוך השיר של שלמה ארצי -"היכן ישנם עוד אנשים כמו האשה ההיא"

  • ada herzberg  On 12 במאי 2013 at 16:31

    אכן, טוב נעשה כאשר התלת-ספרתיים שבינינו זוכים ל"היראוּת"(הוו שרוקה!) וגילם לא רק עובר מפה לאוזן כמו משהו שלא ברור האם כדאי לשאוף אליו.
    הצטערתי שפנינה-פולה לא זכתה בעטרת הקוסמת של התלת ספרתיות אבל לאחותה, הניה, שיחק כנראה המזל.
    ואגב, יו"ר הכנסת לשעבר יצחק ברמן עומד, כך נקווה, לחוג יומולדת מאה בשלושה ביוני וכך יצטרף לשורותיהם של התלת ספרתיים.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: