א-פרופו ריקי כהן

הבלוג של שר האוצר אודות ריקי כהן האגדית מחדרה, הזכיר לי אפיזודה שקרתה לי לפני שנים רבות, כשכיהנתי כגזבר אגודת העתונאים בתל אביב. בבקשה לא להשוות את הגזבר העתונאי לשר האוצר העתונאי. קטונתי. לא זאת ההשוואה.
יאיר לפיד, עתונאי מוכשר וכותב טור מעולה, כתב את הטור שלו ובו תיאר ישיבה עם אנשי משרדו: "אנחנו יושבים פה יום אחרי יום, ומדברים על איזון התקציב, אבל התפקיד שלנו הוא לא לאזן גיליונות אקסל, אלא לעזור לגברת כהן". לפי התיאור שיצא ממשרד האוצר, הפקידים היו נדהמים מן הגישה החדשה של השר החדש. גישה עתונאית, לא כלכלית.
בתקופת כהונתי באגודה, התעוררה בעיה כספית באגודה והוועד, כולל אותי, עסק בה רבות. באחד הימים נכנסתי לשיחה עם אחד מבכירי מערכת מעריב ובין היתר עלה הנושא הכספי של האגודה. אותו עתונאי בכיר, שלא הכיר את הפרטים הכספיים ואת הבעיות, השיא לי עצה קצרה ופשוטה כיצד לפתור את העניין בקלי קלות.

הן טעימות

הן טעימות

כשיצאתי מן החדר חשבתי: זה ההבדל בין עתונאי שכותב פובליציסטיקה (אז לא היו בלוגים) ובין מי שצריך לעשות. בהינף עט או בהבל פה הוא הציע פתרון, שהיה כמובן חסר ערך. אני שצריך הייתי למצוא פתרון לבעיה, נזקקתי לאמצעים אחרים.
נדמה לי שיאיר לפיד עדיין נשאר עתונאי.
לא הייתי גזבר מעולה, אבל לפחות השארתי את מצבה הכספי של אגודת העתונאים כפי שקבלתי אותו. מה יעשה גזבר המדינה?
פסח עבר. המצות לא
בכל שנה, כשהסתיים חג הפסח, נהגה אמא שלי ז"ל לומר לנו: "נשארו לכם מצות? תביאו לי. אני אוהבת מצות".
הבאנו לה בשמחה את העודפים שלא אהבנו והיא המשיכה לאכול אותן עוד חצי שנה אחרי החג.
היום, בגילי המופלג, אחרי תום החג, אני יכול לומר, שכעת אני אוהב מצות ואמשיך לאכול אותם בכיף.

מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

  • המושיע האקדמי  On 8 באפריל 2013 at 16:26

    זוהי מצה שעבר עליה הפסח
    ומי יתן
    שבזכות שאכלנו [מ] סובין
    נהיה בני חורין ולא טחורין

    אלי – המושיע האקדמי
    http://www.hamoshia.co.il

  • יאיר דקל  On 6 באפריל 2013 at 16:09

    המזרח הרחוק אינו קוסם לי. אולי זו שאלה של טעם…

  • האדם באוהל  On 5 באפריל 2013 at 22:00

    א-פרופו מצות. לפני שנים רבות היה לי שכן שעבד כקצין ימי על אחת מאניות צי הסוחר. לקראת פסח אחד הגיע לחופשת מולדת. ברכתי אותו על שובו לקראת החג. "אני לא שמח להיות כאן כעת. המצות האלה ממש צרה" – השיב בטרוניה. שאלתי אותו מה היה עושה אם היה מזדמן למסעדה במזרח הרחוק המגישה מאכל הדומה – בצורה ובטעם – למצות. "הו! – ענה בגילוי לב – אז זה היה ממש מעדן"!
    ואני, בלי קשר לגילי, אוהב תמיד מצות. ובמזרח הרחוק לא הייתי. אולי בגלל האוכל…

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: