פגישה עם בית העושר

בית גינדי

בית גינדי


פוסט אורח, שכתב עמיתי, עתונאי בפנסיה
הסיפור הבא יקרא כפיליטון, אולם סהדי שהכל אמת בו. אז הנה, קיראו ולא תאמינו לאגדת העושר הבאה.
אינני כותב את שמי, כי גם ככה יש לי לא-אוהבים. אז מה, צריך להוסיף אל רודפיי גם את שרי אריסון ואהוד ברק המתגוררים בבנין של ה'גינדים' הסמוך ואת גם את בנק לאומי? וגם את ההוא מהשעונים (ראו בהמשך)? די לי בכך שיאיר מארח אותי בבלוג שלו. אנחנו מכירים הרבה שנים מעבודה משותפת בעתון.
היום ירדתי לבית מרקחת, שיש לי ליד הבית. המוסד הזה הוא שותף פעיל לקופת חולים בענייני הרעלתי בתרופות. ובעוד הרוקחת בוררת את מה שהרופא רשם, עיני עפה לעבר הרחוב. שם, כמעט ממול, ה'גינדים' בנו מגדל ענק, שחור, לאנשים הכי עשירים בישראל וגם לאנשים שידעו "לעשות לביתם" ושאר ירקות וירקנים מן הסוג הזה של המעמד המקופח, ומכיוון שהם כל כך דפוקים, עשו להם גם בריכת שחיה אקסקלוסיבית… כשעפה עיני אל הבית המופלץ הזה – שחלקו אגב מוגן בתעלת מים, כמו אלה שהקיפו מבצרים קדומים – שמתי לב לשלט של סניף בנק לאומי. תהיתי, מלכת בנק הפועלים, המתגוררת למעלה, הסכימה?
עברתי את הרחוב ומצאתי שדיירי המגדל של גינדי כנראה מתים להיחשף – בקומת הקרקע סניף הבנק הגדול וכל תאי הפקידים פונים אל הרחוב. כך, אתה יכול לצפות בבעלי הדירות למעלה, אשתו של אהוד ברק למשל, או שרי אריסון, שיירדו והם מבקשים תמיכה מפקידי הבנק. נניח, שיתירו להם אוברדרפט או יקטינו להם את העמלות…
עוד אני מסתכל על הבנק, ראיתי חנות שעונים שצמודה אליו.
שחתי לעצמי בחדווה: אם לא אפתח חשבון בלאומי, אולי אקנה לעצמי שעון. שלי זקן והרצועה שלו כבר עייפה ומגרדת. אולי אקח אחד חדש? אז הסתכלתי בחלון הראווה וחשבתי שאני מוכן לשלם אפילו 170 ש"ח בשביל משהו טוב יותר.
בין מבחר השעונים בחלון הראווה ראיתי רולקס יפה. כולו – 167,800 ש"ח, אמר הפתק. אוקזיון, כמעט התפתיתי… במילים: מאה ששים ושבעה אלף ועוד שמונה מאות שקלים חדשים.
לא ידעתי שיש שעונים כאלה והנה, מצאתי ואפילו סמוך לבית שלי.
תל אביב זה לא מה שהיה פעם.
אימרה
כך זה נשמע באמריקנית, ואני מקווה שלא ישתרש כאן:
I don't need it. I want it!

מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

  • Eva Karin  On 4 בפברואר 2013 at 14:07

    העשירים רוצים להציג את עושרם ברבים וניקור עינייים. חלקם מגיע בסופם לפשיטת רגל. כך חי אהוד ברק.
    אני ראיתי שעון ברייטלינג פניתי אל פדני ורציתי לקנות לבן זוגי. המחיר היה מעל יכולתי אז התמקחתי ולתדהמתי המחיר ירד ב-50%. לא עשירה הייתי ולא לנקר עיניים רציתי. פשוט העיצוב שבה את ליבי.
    חוה קרין, אדריכלית בדימוס

  • המושיע האקדמי  On 2 בפברואר 2013 at 9:36

    הביטוי "סהדי במרומים", במטותא ממך עיתונאי בפנסיה.
    ושמא עיניך טחו מראות: יש שם עוד בנקים – בנק הזרע (זרע הפורענות) ובנק הדם (ככתוב "אל תעמוד על דם רעך" המקרא ובתלמוד "מאי חזית דדמא דידך סמיק טפי").

    וכבר אמר מי שאמר: 'אפילו שעון מקולקל מראה פעמיים ביממה את השעה המדויקת'.

    ואמר קוהלת החכם באדם על כגון דא (במחילה): "רקב רשעם קנאה"

    המושיע האקדמי http://www.hamoshia@walla.com

    • יאיר דקל  On 2 בפברואר 2013 at 12:04

      הביטוי הוא אמנם "סהדי במרומים" (עדי בשמים), אבל "סהדי" משמעו, פשוט, "עדי".

  • יאיר דקל  On 1 בפברואר 2013 at 16:23

    אחת העם,
    שם הכותב לא יגאל ולכן לא יגאל אותך מן הנחשת.

  • ada herzberg  On 1 בפברואר 2013 at 11:28

    יאיר יקר ,

    כשרשימה כזאת נקראת יש לה כמובן השפעה גם על אותם רכיבי /רסיסי homo ludens
    שחבויים בי כמעט,כמו בכ"א מאיתנו: ואני מתחילה לנחש באפלה מיהו האיש שהיה, אם
    היה והאם נניח שמו "יגאל" אותי ממצוקת ה"נחשת" – ואשר על כן אין כנראה מנוס,
    מלהרחיק את המפגש הבא הרחק הרחק ,אל מעבר לקצה האופק כדי להקטין את הסיכוי
    ש…אנדנד לך באופן כה לא מנומס!

    אחת העם

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: