מרקוביץ לא רצה להתגרש

הבוק קלאב שלנו בוחר לפעמים בחירות מוזרות. באחרונה הוחלט שנקרא ונעסוק בספר "לילה אחד, מרקוביץ". לא שמעתי קודם על הספר הזה, הראשון של סופרת צעירה, איילת גונדר-גושן. ולא רק אני.
כאשר נתכנסנו לפגישה החודשית, סיפרה רות, שנתקלה בתגובה מיוחדת בחנות, כשביקשה את הספר בעל השם המוזר. "איך שמעת על הספר הזה? אף אחד לא מדבר עליו", אמרה בהתלהבות המוכרת. "רק במקרה קראתי אותו".
היתה זו התלהבות אמיתית, לא המלצת-חובה, שרשת הספרים מכתיבה למוכרנים כדי להגדיל את הפדיון במכירות.
במפגש הספרותי שלנו זכה הספר לאהדה רבה, שלא תמיד אנחנו מעניקים.
המחברת, פסיכולוגית ותסריטאית בת 30, שילבה סיפור אהבה בלתי שגרתי בתוך שרשרת סיפורים דמיוניים, שהרקע שלהם כרוך בתולדות הארץ מאז ימי המאורעות, המלחמה בכנופיות והאירגונים שלפני קום המדינה. האירועים ההיסטוריים שימשו בידיה כדי ללוש את הסיפורים שכתבה בהומור ציני, בדרך מיוחדת ובשפה עשירה עתירת ניואנסים שבה תיארה את גיבורי הסיפורים.
מעטים זוכרים שבין פעולותיה בימי המנדט הבריטי, שלח ההגנה צעירים רווקים לאירופה כדי לשאת נשים צעירות ניצולות שואה. השליחים הביאו אותן לארץ בסרטיפיקטים שהנפיקו הבריטיים לאזרחים של ארץ ישראל וכאן התגרשו. דרך לעקוף את ההגבלות על הבאת עולים.
גיבור הספר, יעקב מרקוביץ, איש ללא פנים, אחד שאין אליו שמים לב, נשא לאשה את בלה זייגרמן,  היפה ביותר בחבורה. הוא הביאה לכפרו וכשכל הזוגות הפיקטיביים הגיעו לרבנות בתל אביב כדי להתגרש – סירב לתת גט. וכאן מתחילה מסכת עצובה של חיים ביחד ולחוד של גבר כבוי ויפהפיה עצובה.
במקביל ליעקב מרקוביץ חסר הדמות, נמצא חברו הטוב, זאב פיינברג, האיש בעל הנוכחות הכבירה – הגבר שאף אשה איננה עומדת בפני קסמיו ושפמו הענק מדגדג את צווארן של נשות הכפר ונשות העיר ובאניה לארץ – גם את צוואריהן של ניצולות השואה הנשואות הפיקטיביות. הרבה הרפתקאות משעשעות לפיינברג בצד החיים המשעממים של מרקוביץ.
כאמור, סירב מרקוביץ לתת גט וכך נותרה בלה זייגרמן היפהפיה כבולה אליו בכפר. כעס גדול היה שם ובלה סירבה להכניסו למטתה. במשך שנים המשיכו השניים בחייהם הנפרדים, כשסיפור המסגרת הזה מלווה את האירועים בארץ – ממעשי ההגנה, מלחמה בכנופיות, מלחמת השחרור ופעולות של ה"אירגון", שהסגן שלו עלום השם היה נערץ על הגברים (וגם על הנשים).
בחן רב איילת מציגה תמונה מצחיקה ושנונה של המציאות.
אם לקוראים צעירים הסיפורים נראים כאגדות, לחברי הבוק קלאב שלי תמונת המצב מוכרת. עברנו את כל התקופה הזאת ואמרנו שאין זה תיאור היסטורי, אבל רקע אמיתית שדברים אמנם היו.  
השם "לילה אחד, מרקוביץ" ניתן לספר כי בסופו, אחרי שנים, הסכים מרקוביץ לתת גט לבלה והיא אף הסכימה לשכב איתו לילה אחד. כמו כל התיאורים המשעשעים, גם הלילה הזה היה מיוחד.
זה ספר של סופרת מתחילה בעלת כשרון. אני זוכר את השם וממתין לספר הבא.

א ק ט ו א ל י ה
מנהיגים אותנו חניכי צה"ל, אשר למדו: מה שלא הולך בכוח, הולך ביותר כוח. באמירה הזאת חסרה מלה: מוח.

מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

  • חוה קרין חוי,  On 26 בנובמבר 2012 at 14:55

    הספר היה מבחינתי טלנובלה. לא הבנתי מה כולם התלהבו.
    לגבי, זו בעיתה של ישראל מימי שרון. אימפריה של נייר.
    ב-21.11.2012 ייסד נתניהו את מדינת חמאסטן וארבע שנים כל הדרום מופגז. והוא בונה וסולל לחבריהם של שורפי המסגדים ומצפצפף ציפצוף ארוך על כל הדרום. לא בונה בית חולים בגלל עצמות "קדושים". בקיצור עם מטומטם. אולי סוף סוף יבין, שנאום בר-אילן חייב ליצור שתי מדינות לשני עמים עם מוח.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: