מה מפחיד את הארץ?

את עתון הארץ אני קורא שנים רבות. לעתים מסכים עם הדיעות, לפעמים מבקר, לפעמים סתם אדיש. את מאמרי המערכת, אינני מרבה לקרוא. יש להם קהל מוגבל, אני יודע, ואת דעותיו של העתון (והצוות הבכיר שלו) – אני מכיר. אין צורך לקרוא את המאמר עצמו.
ביום ששי האחרון, נדהמתי. הכותרת של המאמר הראשי היתה "מה מפחיד את השופטים". אני מקורב לנושא, בין היתר כי סיקרתי את בתי המשפט כעתונאי מטעם סוכנות עתי"ם ויש גם שופטת בביתי ולכן הכותרת משכה את תשומת לבי. מה שמצאתי מתחת לכותרת היה מביש ומחפיר. במיוחד מעתון הארץ שנלחם, בדרך כלל, למען ערכים, למען ערכי הדמוקרטיה, למען שוויון החוק ולמען מערכת המשפט.
מה מצאתי במאמר המערכת של העתון, שכל כך הדהים אותי? "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון… רוקחת גבולות לחופש הדיבור וההפגנה. אותם שופטים, היודעים להגן על זכויות אזרחיות אלה כשמדובר בזולת, נזעקים כשהנפגעים ממימושן הינם הם-עצמם", כותב העתון הלא חושב.
ניסוח הדברים מתאים, אולי, לצהובון. ולא לעתון שנלחם למען שלטון החוק כאשר יש בארץ גורמים מאורגנים, המתנכלים ל"כנופיית שלטון החוק". חוגים מסויימים ולא מעטים, רוצים שלא החוק יקבע במדינה ולא השופטים הם שיחליטו. חוגים אלה נלחמים בגלוי ובמפגיע למען שלטון אחר. למען חוק אחר. והנה בא הארץ ומבקש זכות להפגין בפני בתיהם הפרטיים של שופטים.
הארץ הגדול והחשוב שוכח, שמערכת המשפט חשובה לדמוקרטיה לא פחות מן התקשורת. אף יותר. התקשורת, בצר לה, נושאת את נס הדמוקרטיה ומבקשת "הצילו!" אסור לשכוח שמערכת המשפט הינה נדבך מהותי לדמות חיינו. תפקידם של השופטים הינו מיוחד ונעלה על תפקידים ציבוריים אחרים.
עתונאים צעירים כותבים או משדרים את האימרה "השופט טען". אלה אותם העתונאים, שכותבים מאמר מערכת מביש זה. הם אינם יודעים ששופט אינו "טוען". שופט מחליט ושופט קובע. זה תפקידו, ולא במקרה. זה חלק ממערכת הערכים של המדינה. תפקידו של השופט מייחד אותו מבעלי תפקידים ציבוריים אחרים, וגם בהם אין לזלזל.
במסגרת שחיטת "פרות קדושות", המתנהלת בצהלה ובששון, שוחטים-לא-מוסמכים שוחטים גם פרות שהן באמת קדושות. שמירת החוק היא היא הבסיס לשלטון בישראל. אז מה מציע מאמר המערכת המביש הזה: "אם שופטי ישראל אינם איתנים די כדי לעמוד בכל אלה (הפגנות ליד הבית), אפשר שטעו בבחירת משלח יד שהוא גם שליחות". התביישתי לקרוא את שכתבו עתונאים, שעוסקים במקצוע שהוא גם שליחות!
האם שופטים ייבחרו לפי אומץ לבם להתמודד עם מפגינים?
השופט עדי אזר נרצח ביולי 2004. הוא לא היה השופט היחיד שחשש לחייו. בעבודתי, לפני עשרות שנים, בבית המשפט ידעתי על שופט זה או אחר שמחזיק אקדח במגירת שולחנו. הם חששו שה"לקוחות" של מערכת המשפט, עבריינים אלימים לעתים, עלולים לנצל את ה"ידע המקצועי" גם בבתי השופטים. אני מניח שגם היום יש מי שחושש לחייו. והארץ מעז ואומר "אפשר שטעו בבחירת משלח ידם"!
הארץ טועה. השופטים אכן מיוחסים. התפקיד, שאליו מונו, מחייב יחס מיוחד כלפיהם. לא לשוא יושב שופט על הדוכן וסמל המדינה מאחוריו. השופט מייצג את המדינה, את החוק ואת הערכים.
בידיעה של הכתבת רויטל חובל, שקדמה למאמר המערכת הזה, היא מספרת על אב לילדים שפסק-דין לא מצא חן בעיניו. הוא אירגן משמרת מחאה של הורים לפני ביתה של השופטת ובסרטון ברשת מתוארת ה"קונספירציה של השופטת". זאת הדרך שהמאמר למעשה מטיף לה.
העתון יסתתר מאחורי נימוקים צבועים, כמו "ובלבד ש(המחאה) לא תהיה אלימה, פולשנית או מאיימת".
עורכי הארץ – אם הם מזדהים עם מאמר המערכת שלהם – האמנם הם מאמינים, שפריצת ערכים בישראל תביא למחאה מנומסת ומתחשבת? האווירה האלימה כבר שוררת בארץ והארץ מטיף נגדה (כמעט) תמיד.
ישראל נמצאת בעיצומה של שחיטת ערכים כללית וכבר הגענו להתפרעות בדיווח עיתונאי על משפטים.  אבדן האמינות של התקשורת תורם לאבדן משמעותה הציבורית.
גילוי נאות: השופטת שאיתי נמצאת כבר שנים בפנסיה ולא כתבתי את הפוסט הזה מתוך חשש שמישהו יבוא להפגין לפני ביתנו…

אתמול פרסמתי את הפוסט והיום הארץ מגיב?

    

מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

  • גדעון נח  On 9 באוקטובר 2012 at 20:31

    כפרפרזה על הפסוק בברית החדשה אפשר יהיה לומר — העיתונאים מלכחי הפנכה יירשו את "הארץ".

    • יוריק  On 9 באוקטובר 2012 at 21:18

      גדעון, צחקתי

  • עמנואל פדהצור  On 9 באוקטובר 2012 at 16:55

    האם הפרשן המשפטי המנוח של הארץ, זאב סגל, היה סומך ידו על מאמר מערכת המביע תמיכה בהפגנות ליד בתיהם של שופטים?
    ושאלה נוספת: האם הארץ יתמוך בהפגנות מול בתיהם של עתונאים האחראים לפרסום מאמר הפוגע ברשות השופטת? הרי זו תהיה פגיעה בחופש העתונות!

    • יאיר דקל  On 9 באוקטובר 2012 at 19:03

      אינני יודע אם הארץ ישמח כאשר יתחילו הפגנות לפני בתיהם של עתונאים.
      מהיכרות עם פרופ' זאב סגל המנוח אין לי ספק שהוא לא היה מסכים למאמר מערכת כזה ואולי פועל בתוך המערכת למנוע את הפרסום.

  • אחת העם  On 9 באוקטובר 2012 at 15:36

    שמחתי מאוד לקרוא את תגובתך כי אם יוזכר למשל מקרה מבהיל/מבחיל שהתרחש ביולי 1980. השופטת דאז הדסה בן עתו עוררה אז כנראה כעס מצד מי שהיו מעורבים בפרשת שוד בנק שנדונה במשפט שאותו ניהלה . במשטרה סבורים כי כתוצאה מהכעס על בן עתו התרחש פיצוץ,בבית שבו התגוררה באותה עת השופטת בן עתו . הפיצוץ בבית- נגמר רק בנס ללא נפגעים ואכן יש כנראה בעצם ההתרחשות בביתה של בן עתו כדי להצביע על המסוכנות שמתהווה כאשר נוצרת מעין "זירה לא מבוקרת להידברות ישירה " בין נאשמים לשופטים, ליד בתיהם הפרטיים של האחרונים.

  • גולדבלט משה  On 9 באוקטובר 2012 at 12:35

    מסכים – הפגנה ליד ביתו של שופט אינה הפגנה אלא הפעלת לחץ ובמילים אחרות אולי סחיטה – בניגוד להליך פוליטי שבו החלטה היא מוסדית השופט נושא באחריות להחלטה כפרט והוא אינו תלוי במערכת ומכאן שדוקא הוא זכאי להגנה מיוחדת.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: