איך לא לאבד את הראש בקניות

"אינני מבין אותך", אמר לי איש צעיר מבאי ביתי. "אתה מוכן להילחם על 25 שקלים בחברה שעשקה אותך, אבל במקרה אחר אתה מוכן גם לוותר על מאות ואלפי שקלים. איך זה?"
יש לכך הסבר, ונתן לי אותו יצחק איש-הורוביץ לפני שנים רבות. הוא היה מנהל מפעל בתדיראן, שהיתה אחת הגדולות במשק ושיא ההיי-טק הישראלי ואני ערכתי את תדירון, בטאון החברה. זה היה שיעור בכלכלה פרקטית ואת לקחו שמרתי.
באותו יום, שוחחנו על המפעל, שעליו הייתי אמור לכתוב, ותוך כדי כך הוא סיפר לי סיפור קצרצר: "כאשר אתה עובר מתפקיד לתפקיד, מנושא לנושא, אתה צריך לשנות את חשיבתך". כאשר אמר זאת, לא השתמש במושג "להחליף דיסקט". זה היה הרבה לפני עידן הדיסקטים.
"בבוקר אני עושה עיסקה בעשרים מיליון שקל", אמר. "אז מיליון שקל הם חלק מהמשא ומתן.
"אחר הצהריים, אני מנהל דיון על מאה אלף שקל. איני יכול להישאר במצב הרוח של הבוקר ולהגיד, קודם טיפלתי בעשרים מיליון, אז מה זה משנה מאה אלף… צריך להיכנס לפרופורציה". כשאמר זאת הסתכל עלי והבין שאני לא ידעתי איך נראים מיליון שקלים.
ואז  המשיך: "בערב, אני הולך לקניות בסופרמרקט עם אשתי. אנחנו קונים במאתיים שקלים. אי אפשר להישאר במחשבה על עשרים מיליון או על מאה אלף. אנחנו קונים במאתיים שקלים… רק מאתיים".
הוא נתן לי דוגמאות ממשיות והסכומים נהיו מוחשיים.
את השיעור למדתי אז וגם היום, אחרי קניית מכונית במאה אלף, אני לא מזלזל בקניית חולצה במאה. צריך להחליף דיסקט.

מתאבדים
תוך שיחה על התאבדויות המחאה הנוראות והתגובות הציבוריות, אמרה לי ידידה פסיכולוגית : "אנשים מתאבדים קודם כל בגלל בדידות".
רשמתי את זה.

מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

  • חוה קרין, חווי  On 30 ביולי 2012 at 17:03

    מעולם לא איבדתי את הראש. מעולם לא מילאתי טוטו ולא קניתי פיס. אתה יודע כמה כסף חסכתי ב50 שנים שאני על הרגליים… בצעירותי אפילו עבדתי בטוטו וראיתי את הטמטום הישראלי.
    אז מי שלא נולד עם כפית של כסף יודע לשמור על מה שהרויח בעבודתו.

    • יאיר דקל  On 30 ביולי 2012 at 21:08

      חווי, ראית את הטמטום הישראלי, אז את יודעת שלא כל אחד יודע לשמור על מה שהרוויח. לדעתי, רבים מאד מאד מאבדים את הראש בקלות.

  • אורי קרמר  On 26 ביולי 2012 at 7:37

    חיסכון הוא פעולה חשובה, אבל כאן מדובר ב"תחושת העושר". כאשר עוסקים ב"כסף גדול", מאבדים את הפרופורציה. גם לשמור על המידה זה חשוב.

  • אחת העם  On 26 ביולי 2012 at 7:22

    רק חבל, שיש לעיתים מי שחושבים שצריך להפגין "צעירות" על ידי הפניית עורף לכל היער הגדול של הציורים הלשוניים שצמחו במשך הדורות בנושא זה עצמו של "דין פרוטה כדין מאה", או "מי בז ליום קטנות" וכן הלאה .אבל טוב גם לקבל את הלקח תוך כדי הליווי בסיפור מעשה , במיוחד כאשר יש בו כדי להאיר ולדובב דמות היסטורית .ואוסיף רק בקצרה שני דברים,שנראים לי כקשורים לנושא ואלך הפעם … מהרחוק אל הקרוב:
    -בארה"ב ישנם לא מעט בתי"ס למינהל עסקים שבהם ניתן למצוא תרחישים שבהם מצביעים לתלמידים על כך שאנשים קודמו לתפקידים בכירים בארגונים כלכליים בזכותם של אותם שכל ישר ועוז רוח שאיפשרו להם להצביע למשל על חסכונות זעירים אך אפשריים של סנט או אפילו עשירית סנט ליחידת-ייצור .שהרי- כאשר המדובר ביחידה שמיוצרת בייצור המוני = התוצאה של הסכום המצטבר על ידי החיסכון הקטן עשוייה כבר להגיע לסכומים נכבדים.
    – בישראל – היו מקרים שבהם ניסו העוסקים בקליטת עלייה לשכנע תושבים שמתגוררים בסמוך למגוריהם של עולים לספק להם בגדים ..וסופר לי שכתוצאה בלתי- צפוייה מהתרומות שהתקבלו היו משפחות של עולים שבהן נפסקה כליל ההשקעה באחזקה השוטפת של הבגדים על ידי פעולות פשוטות כמו כביסה או תיקונים – והיו מקרים שבגדים נלבשו אפילו פעם אחת בלבד, כלומר "נצרכו" רק כדי להיזרק אחרי יום או יומיים.

  • benziv  On 25 ביולי 2012 at 22:26

    אם זה אומר שקנית מכונית חדשה – תתחדש…
    ובינתיים – הבטחתי ביקור ולא קיימתי, אבל אני זוכרת ומקווה להגיע.
    בינתיים – ד"ש

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: