תל אביב בירת תרבות

בתל אביב יש הרבה שלטי הנצחה על בתיהם של אמנים שגרו בה בעבר – סופרים ומתרגמים, משוררים ושחקנים וציירים. בשבוע שעבר נוסף שלט צנוע ברחוב ביל"ו 51 על ביתו של עורך ומשורר, ירוחם לוריא. ראש העיר, רון חולדאי, שיזם את מבצע ההנצחה הגדול הזה, הגיע לברך ופגש סופרים ואמנים קשישים, ידידיו של "יֶרוּ", כך הוא כונה, וגם סופרים נודעים שאותם ערך.  "עורך דגול", אמר אחד הוותיקים. "עורך, שהקפיד על איכות העבודה וגם הקפיד שלא להבליט את שמו על הספרים. היו ימים אחרים".
ברשימה בהארץ, כתב עליו בני ציפר: "העורך והמשורר ירוחם לוריא היה כל כולו ליטוש".
ירוחם לוריא היה מזכיר המערכת בהוצאת עם עובד והעורך של "ספרייה לעם" בימים שזאת היתה ההוצאה הפופולרית והנפוצה ביותר בארץ. נדמה לי – ללא מתחרים. קודם לכן היה המזכיר הספרותי בהוצאת" דביר".
ירו תרגם את רומאן החצר הצרפתי העדין "הנסיכה דה קליו", מאת מאדאם דה לפיט, הנחשב לרומן המודרני הראשון. תרגום מופת, שכבר מזמן נעלם מן המדפים של 'ארבעה במאה'.
המשורר הצנוע, יליד נווה צדק, היה בן למשפחה נכבדת מהוותיקות בארץ. מצד אביו היה נצר לראשון המקובלים, האר"י הקדוש, ומצד אמו – נכד לאהרן שלוש, ממייסדי נווה צדק. כתב שלושה ספרי שירה, "ענבר", "משנה אהבה" ו"ימים יש חפץ בם". את שיריו האחרונים הביא להוצאת דביר חודשים מספר לפני מותו והספר הופיע ביום השלושים.

תל אביב, בירת התרבות הישראלית, מקדישה תשומת לב גם לסופרים. מצא חן בעיני, במיוחד בעקבות שבוע הספר האחרון.
 + + +

בשולי שבוע הספר

באולם הכניסה לספריה הציבורית שלי יש ארונות עמוסים בספרים למכירה. המון ספרים. חמישה שקלים לספר.
יש קונים, אבל המדפים ממשיכים להתמלא וספרים לא חסר. אלה ספרים טובים ואינם ישנים במיוחד.
"מבצעי 'ארבעה במאה' הם שגורמים לכך", הסביר לי, בלי שנשאל, מנהל הספריה הציבורית, שראה אותי סוקר את הארונות.
כלומר??
"בחנויות יש מבצעים. אנשים קונים ארבעה במאה וקוראים רק חלק מהספרים ואחר כך אין להם מקום בארון לשים אותם, אז הם מביאים לנו. גם לנו, בספריה הציבורית, יש מגבלה של מקום, אז אנחנו מציעים את הספרים לציבור במחיר סמלי". סוף ההסבר.

מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

  • חוי קרין  On 25 ביוני 2012 at 12:39

    וגם שבאת לגיל שבא בימים נוטים אנו לטעת אוהלים בשדרות ששתלנו בצעירותנו, אבל לא נותמים לנו לטעת אהל מחאה למחות על תנאי המחיה שלנו. לוקחים את חסכונותינו ומסינו לטובת כמה מקורבי הון ושלטון. בוז לה לתרבות של עירנו ולראש עירנו, ששולח שוטרים על מנת לסתום את פינו.
    זו תרבות תל-אביב זו?

  • אחת העם  On 20 ביוני 2012 at 18:49

    בגלל המשמעות הרגשית והתרבותית היתרה שנודעת לספרים זה כאלף שנים ואולי אף יותר אולי כדאי לעיין באפשרות להקים בישראל רשות שתיקרא "עם הספר". הרשות תוכל להסתייע בארגונים ובמוסדות קיימים כמו "הספרייה הלאומית" וכו' הן כדי לאסוף ספרים ולחלק אותם בין ספריות ובין יתר המעוניינים בספרים -הן בארץ והן בחו"ל והן כדי להחזיק באסופות של ספרים.
    הרעיון איננו חדש או מקורי במיוחד אבל נדמה לי שכדאי לשוב ולעיין בו בכל פעם שרף הכבוד לספרים למשמשים בהכנת הספרים ולקוראיהם נמצא בטלטלה כמו בימינו אנו.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: