מאה שנים מצחיקות

"קרא את הספר הזה, הוא נורא מצחיק", אמרו לי. הסתכלתי עליו וחשבתי לעצמי: עם שם כזה הוא לא יכול להיות רציני. אז בימים שאחמדינג'אד מתעלק עלינו והמחאה החברתית עומדת מאחורי הפתח ודאגות הסֵדֶר לפני – ספר עליז הוא התרופה שרשם לי הרופא.

לקחתי את הספר ביד ואם שמו מרמז שהוא קצת לא מציאותי, תמונת השער עוד יותר משכנעת בכיוון זה: תמונת איש מבוגר, לבוש בתחפושת של ארנב,(שמסיכת ראשו על הרצפה) ומכיס החליפה מציץ נַפָּץ של דינמיט ובקצהו אש (בתמונה הפרט הזה לא מובלט) ומאחוריו דלת עם שלט לברוח למקלט. האסוציאציה שלי היתה לאגדות לילדים עם ארנבים ובראש ובראשונה עליסה.
הלכתי אל הרפתקאות אליס בארץ הפלאות (תרגמה רנה ליטוין) והסיפור, כידוע, מתחיל כאשר אליס השתעממה כי הספר של אחותה היה ללא תמונות ולפתע חלף-עבר לידה ארנבון לבן עם עיניים ורודות והיא שמעה אותו אומר "אוי לי! אוי לי! אני נורא מאחר!" את הקטע הזה זכרתי. בהצצה נוספת נזכרתי, שהארנבון הוציא שעון מהכיס של האפודית כשהוא ממהר.
ובכן, נדמה לי שהסיפור הזה נתן את ההשראה לכותב הספר, עתונאי שוודי יונָס יונָסון להמציא הגדת הבאי ששום דבר בה לא מתקבל על הדעת ובכל זאת הספר מצחיק, כשהקורא עובר מסיפור לסיפור. לא מוכרחים לקרוא את כולם כדי לצחוק וגם הסדר שלהם לא בדיוק חשוב.
כשהתחלתי את הספר, גיליתי שגם כאן יש אליס. הפעם זאת לא נערה חולמת, אלא האחות הראשית, המרשעת, בבית האבות שבו מתאכסן גיבור הספר. עוד רמז עבה שזה סיפור פנטזיות ושום דבר בו לא קרה לאלן קרלסן.
ביום הולדתו המאה מתכוונת אליס הנ"ל לערוך לגיבורנו מסיבת יום הולדת בהשתתפות חבריו מן המוסד, ראש המועצה, שישא דברים וכדומה. בקיצור, משעמם עד מוות את האיש, שבמשך מאה שנות חייו הספיק לעשות תעלולים מלוא חופניים. כמומחה לפיצוצים הוא פוצץ, בטעות, את ביתו ומן האסון ניזוק קשות גם החנווני שממול. המשטרה עצרה את אלן קרלסן והעבירה אותו למוסד רפואי שוודי, שבו האמינו בתורת הגזע. כדי למנוע בעד המומחה לפיצוצים להמשיך ולסכן את הסביבה, החליטו לעקר אותו והחזיקו אותו במוסד ארבע שנים. אחרי כן שוחרר ויצא למסע הרפתקאות במאה שנות חייו הארוכות בכמה יבשות. בתחילת הדרך התגלגל למלחמת האזרחים בספרד והציל ממוות את הגנרליסימו פרנקו. מאורח יותר הגיע לסין ובדרך מוזרה קיבל טרמפ מצ'רצ'יל שביקר שם. איך שהוא הגיע לארצות הברית וכאשר שירות כמלצר בלוס אלמוס ו…עזר למדעני האטום. זה הביא אותו לארוחת ערב וידידות עם הנשיא טרומן. בהמשך מסעו הלא יאומן, הגיע לברית המועצות ותרם גם למדעני האטום שלה. התוצאה – נפגש עם סטלין ושר איתו במסיבה. אבל הסוף לא היה טוב – בעקבות אותה מסיבה נשלח לסיביר לשהות של ארבע שנים בגולאג. במסע הרפתקאות מטורף הגיע לסין ושם הלך במסע רגלי עם רעייתו הצעירה הנמלטת של היושב ראש מאו. לאיש זה קרו עוד אי אלו דברים לא מתקבלים על הדעת אבל משעשעים מאד עד שנמלט מבית האבות.
בראשית הספר, המשטרה יצאה לחפש זקן שאבד וגילתה שאנשים מתים מוות לא טבעי במסלול נסיעתו של האבוד ואז הכריזה שהוא מבוקש כרוצח… לא להאמין, אבל הסוף טוב.
יופי לקרוא ספר, שאיננו מנסה ללמד אותנו על טבע האדם או על אופי האנושות. ספר מצחיק, שבו הכל לא קרה במאה השנים של אלן קרלסון הזקן.

סגור להשארת עקבות, אבל ניתן לפרסם תגובה.

תגובות

  • benziv  ביום 6 באפריל 2012 בשעה 12:02

    לא קראתי, וגם לא ראיתי את הסרט, אבל אני מתכוונת. תודה על ההמלצה וחג שמח!

  • אחת העם  ביום 6 באפריל 2012 בשעה 5:14

    אם הבנתי היטב יש בספר זה המשך למסורת סקנדינבית ותיקה ומופלאה של ספרים שנראים כספרי קריאה משעשעים אבל בעצם ,הם משמשים כמעין תמצית מעוררת-קריאה ותורמת לרכישה ולשינון של ידע גיאוגרפי או היסטורי -ור' ספרים כמו ביבי או מסע הפלאים של נילס הולגרסן ועוד ועוד.
    במקורו של דבר הופנו הספרים הללו בעיקר לילדים אבל יכול להיות שבימינו כשחייהם של המבוגרים התארכו מתעוררת האפשרות שגם להם יש צורך להזכיר נשכחות כמו את אותו צ'אן קאיי שק שהתחיל בכד הסיני הענקי וסיים בגביע הטאיווני.
    וגביע או כד – נמדדים כידוע בעיקר לפי מה שיש בהם ,שיהיה מבריא, טעים , משובח ובמקום – וכך גם נאחל לך ולאשר לך -הן, לפסח הנוכחי והן לפסחים רבים נוספים לשמחה ולששון !

תגובה