פלא על במה

האורות באולם כבו ועל הבמה הואר קרון רכבת נטול קירות. ספסל אחד, איש יושב ושותה תה לאור קרן אור המכוונת עליו. הקהל משתתק לקראת סונטת קרויצר, הסיפור האלמותי של לב טולסטוי. בקול שקט, כמו סתמי, מתחיל השחקן במונולוג. רק דקות ספורות עברו ומשה איבגי היפנט אותנו בווידויו של אדם שרצח את אשתו.
במחזה הזה איננו זקוקים ליותר שחקנים ולתפאורה נוספת על הקרון הבודד שניצב במרכז הבמה וסביבו חלל שחור והקרנות אור-קול. מוסיקה. רק אדם אחד מספר סיפור במהלך נסיעתה של רכבת מאין-שם לאין-שם. אין צורך ביותר מזה כדי להשתתף בקסם. קסם של תיאטרון.

משה איבגי בקרון הרכבת

משה איבגי מציג את דמותו של איש, פסיכופט שמקנא באשתו שאינה-בוגדת-בו, וקנאתו הנוראה מביאה אותו עד לרצח. רצח האשה שאהב.
בנסיעת הרכבת מתאר הנוסע בפני בן-שיח אלמוני ונעלם בפרטי פרטים את התאהבותו בצעירה יפהפיה, אחרי שנהג לבלות רבות בבתי בושת עם זונות. המספר התאהב כשאינו יודע כלל מהי אהבה. הוא חי עם אשתו העדינה והיפהפיה וחיי האושר הקצר הפכו לחיי סיוט ומריבות ובתוך כך היא ילדה לו חמישה ילדים.
בפרטנות מדוקדקת הוא מתאר את אשתו הצעירה, שבה הוא מתעלל ואינו מבין שזאת התעללות. הוא מתייחס אל האשה העדינה ורגישה כאל בובת מין או אל זונת בית בושת, ומופתע שהיא כועסת עליו. בעקבות מפגש מקרי הוא מזמין חבר משכבר הימים, לנגן בכינור עם האשה הפסנתרנית. אבל דמיונו המופרע מביא את הבעל לחשוד שהיא בוגדת בו. ויום אחד כשהוא מקדים לחזור ממסעיו, הוא פוגש את אשתו וחברו יושבים לארוחת ערב. בסערה מוטרפת הוא שולף סכין מטבח ומתאר בפני עמיתו לנסיעה (למעשה, קהל הצופים) כיצד פתח את חזה בדקירות סכין.
משה איבגי יושב, עומד, מסתובב בקרון הרכבת הפתוח על הבמה הריקה מתפאורה משחקי מולטימדיה המקרינים על האווירה המיוחדת. הקרון מסתובב, קרן האור ניסוטה והרקע החולף מאחור יוצרים תיאטרון שלם. לא מונודרמה של יחיד, אלא הצגה מלאה. יותר אמיתית מאשר ההצגות, שבהן מתרוצצים שחקנים על הבמה ולא תמיד יודעים מה לעשות. אמן התפאורה מיכאל קרמנקו.
יבגני אריה מביים את ההצגה הזאת בברק מדהים. ביד בוטחת שמחזיקה לא את השחקן, אלא את הקהל. מייסד תיאטרון גשר החזירו לשיא בעזרת שחקן יחיד והטקסט של טולסטוי. גשר עשה כאן בית ספר לתיאטרון.
במשך כל המסע ברכבת, שנמשך שעה וחצי, ישבתי דמום ונאלם. ההצגה הזאת עוטפת את הצופה בחוויה בעת תיאור האירועים. הגרון נחנק בשמיעת המונולוג הכובש.
הייתי כותב שהצגת סונטת קרויצר היתה חוויה בשבילי. אבל יחצ"נים הצליחו להוציא למלה זו כל משמעות חיובית. מקלקלים את העברית…
משה איבגי התעלה בשש נפשות מחפשות מחבר. עכשיו התעלה על עצמו אף יותר. השחקן, שהצטיין בתיאטרון ובסרטים, שמופיע בסדרות בטלוויזיה (צריך להתפרנס) הראה שיש בו עוד ועוד.
הצגת סונטת קרויצר היוותה קפיצת מדרגה של תיאטרון גשר על הצגת דון ז'ואן הבינונית והראתה שתיאטרון זה בעל פוטנציאל רב מתיאטרונים אחרים בארץ.
משה איבגי בקטע מסונטת קרויצר.
אין לי שפה
ישראל קנטור, עורך דין מן המעולים בארץ, שניהל משרד גדול ובעל מוניטין בשורה הראשונה של עורכי הדין. ולפתע – משבר. לפני חמש שנים לקה בשבץ מוחי ודיבורו נעתק מפיו.
באומץ לב בלתי רגיל כתב עו"ד קנטור במאמר במדור הבריאות של הארץ על מה שעבר עליו אחרי שנאלם. יש, הנמנעים מלקרוא את המדור כי הוא עוסק בצרות. את אלה אני מפנה אל הקישור:

כמה סופגניה?
הייתי בקפטריה הנעימה של הסוּפר וביקשתי סופגניה מן המוכרת החיננית.
"שלוש", השיבה.
את מוכרת רק שלוש בחבילה? – תמהתי.
"סופגניה בשלוש", היתה תשובתה הניצחת.
אילו דיברה עברית, הייתי מבין.

מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: