מה נשתנה? – סיפור ליום אחרון של פסח

קבלתי דוא"ל מעניין, שכותרתו "הרהורים בעקבות צפייה מקרית בשידור טלוויזיה בשביעי של פסח" ובו נאמר:
"במשדר נמסר מתכון ומכיוון שצפיתי במקרה בחלק מהמשדר, לא היה ברור לי מדוע נבחר דווקא המתכון המסויים לשידור ביום החג. כשהצצתי במסך, ראיתי שאחד המרכיבים הנדרשים להכנת המאכל היה 'פירורי לחם'.  
"אני בטוחה, שכל מי מנמעני, שטרח לקרוא את המייל והגיע עד כאן, מרגיש צורך עז להוכיח אותי על צביעות או התחסדות או נכנעות ואולי אפילו על כל אלה. ואילו אני סבורה, שמה שנעשה בפרהסיה שונה ממה שנעשה בחדרי חדרים, ברשות הפרט".  
עד כאן הדוא"ל שקבלתי ומכאן התגובה ששלחתי:  
לפני שנים רבות עבדתי כסגן עורך חוברת עסקים במעריב. בחול המועד של פסח הופיעה החוברת ונוכח מנהגו של עם ישראל לבלות בפארקים ועל שפת הכינרת, בחר העורך לתמונת שער שולחן בפיקניק. הוא לא שם לב שבמרכז השולחן היתה… חלה.  
כשיצא העתון לדוכנים עם הפיגול, עורך מעריב דאז, שמואל שניצר, הזמין לחדרו את העורך של עסקים ואיים לפטרו מיד.  
הוועד התערב וברגע האחרון נמנעו הפיטורין בגלל חמץ בפסח.
מה נשתנה? היו ימים שהתייחסו אחרת למנהגי החג.

אימרה:
מעולם לא ראיתי כותרת בעתון "מיסטיקן זכה בלוטו".

מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

  • תמר  On 22 באפריל 2014 at 16:23

    אכן השתנו דברים בארצנו.
    אלt ששאלה לי אליכם – למי ועל מה אתם מלינים?
    שר אוצרנו, בהיותו בעל טור בידיעות אחרונות פירסם מדי שנה בערוב עלינו ליל הסדר טור שכותרתו משהו בנוסח – גם השנה אוכל חמץ/
    דמוקרטיה אלעק.

    איסרו חג שמח לכם

  • אחת העם  On 26 באפריל 2011 at 5:23

    נהניתי מאוד מהתוספת שהזכירה לי בין היתר את אותה תמונה עזת צבע שנוצרה על ידי אפרים קישון ז"ל ובה מתבצע בפסח ביקור בית בלתי צפוי בביתה של משפחה . אם אינני טועה אם המשפחה נקראת הדודה אלקה והיא דמות קישונית ידועה .
    והדודה אלקה ,או שכמותה -מחליטה להערים על המבקרים ולהסתיר מהם שבדיוק הכינה בצק שמרים ומחליטה "להתיישב על העריבה"שאותה כיסתה בזריזות אבל הבצק הולך ותופח והיא …מתרוממת איתו ובסופה של הרשימה ,אין אולי יציאה מהתקרה – אבל יש גם יש בעצם ניסיון מעניין ודי משמעותי לחזור ולחדד ליוצאי הבדונים והפחונים את אותה אבחנה חשובה של "ביתי הוא מבצרי".

    • יאיר דקל  On 22 באפריל 2014 at 20:36

      תמר, מרובות הדעות בקרב יהודי ישראל (ויהודים בכלל) וההתנכרות לדת היהודית קיימת בארץ בצורה פרועה ומופרזת. צר לי על כך. שר האוצר אינו יחיד במינו בעניין זה.
      לדעתי, אין קשר בין כיבוד מסורת ישראל ובין דמוקרטיה (עאלק…)

  • benziv  On 25 באפריל 2011 at 17:58

    נכון, השתנינו מאד.
    בכמה מסעדות שנכנסתי אליהן שאלו אותי אם אני רוצה לחם או מצה. תמהתי: אתם מחזיקים גם וגם? אמרו לי שכן. יש כאלה שרוצים לחם ויש כאלה שרוצים מצה. אני בטוחה שלחלקן יש כשרות.

    במקרה אחר נכנסתי לקנות עוגה כשרה לפסח. במקום שבו הייתי, אכן היו עוגות כאלה, אבל לידן מכרו לחם. יצאתי. העוגה הייתה אמורה להגיע לבית שבו התארחתי, ומקפידים בו על מנהגי החג. קניתי במקום עוגה: מגבת.

    העולם השתנה מאד. בילדותי, ובבגרותי, אכן לא היה חמץ בחוץ, ואם מישהו אכל חמץ – הוא דאג לעשות זאת בביתו. היום, בעולם הפוסט מודרני, השתנו כללי המשחק עד למאד.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: