הדשא שלנו ירוק יותר

הלכתי לטייל עם הכלבה לגינה השכונתית. עברנו על הדשא, הלכנו בין העצים – כמה זיתים מעוקלי גזע עצי נוי פזורים ושיחים – עברנו את המזרקה, טיפסנו על הגבעה והסתכלנו ממנה אל נוף השיכונים, הוילות והגינות הירוקות וגם הכביש הראשי, שחוצץ בין הגינה ובניין המועצה והגענו אל הבריכה לשעבר. 
כמעט כל יום אני הולך עם הכלבה אל הגינה, מחזיק בידי שקית ניילון שקי-קקי, שהמועצה מציעה במתלים מיוחדים ברחוב, מוכן לתפוס את התוצרת שהכלבה משאירה. הולך לגינה ו…לא רואה. הגינה שם. כל יום, כל השנה. איזה חידוש יש בגינה ציבורית? באמת…
עד שיום אחד, כשעליתי קצת קצר נשימה במעלה הגינה אל פסגת הגבעה, נזכרתי במטפלת הרומניה.

המסיכות יורקות מים

היא הגיעה לטפל בסבתא הסיעודית בת התשעים. ביום חורף אחד אמרה המטפלת: "כמה יפה אצלכם! העצים פורחים ברחוב כל כך יפה. נהדר". עמדתי מופתע. העצים פורחים ואני כלל לא הרגשתי.
הסתכלתי מן החלון ובאמת, העצים זהרו בפריחתם. ואני – כמו כלום. לבי גס בהם.
הרי העצים פורחים כל שנה, ואני עובר ברחוב או נוסע לעבודה וחזרה, וכלל לא חש בהם. אין חידוש בעצים הפורחים, בשיחים הצבעוניים. אבל המטפלת ראתה. אצלם, בחורף דבר לא פורח. ומה שהיה לי מובן מאליו, בשבילה היתה הפתעה.
נזכרתי במטפלת כאשר הכלבה פרשה לרחרח סביב העצים בגינה ואני התיישבתי על ספסל האבן כדי להשיב את נשימתי. ישבתי, הסתכלתי מסביב והעצים פרחו וגם השיחים תרמו צבע. איזה גן יפה יש לי ליד הבית ואני מבזבז אותו כל יום. לא מסתכל. לא רואה.
קמתי מספסל האבן בהחלטה נחרצת: צריך להביט. אפשר להנות.
חזרתי והסתכלתי מסביבי בגינה – על המזרקה של הראשים, תשע מסיכות יורקות מים. הבטתי על האמפיתיאטרון הקטן, שנשקף על הסככה הירוקה עם הצמחים המטפסים. הסתובבתי אל מרכז הגבעה שעליו הפכו את בריכת המים העתיקה לאתר משופץ, שמדרגות מוליכות אליו פנימה ושם נחבא ספסל עגול וגם עץ תאנה.
עמדתי והבטתי על העצים מסביב, עטורי דשא.
למה כל הזמן לא הסתכלתי? נסעתי לטייל בגני תל אביב – טיילתי בהם (וכתבתי על כך) ואילו הגן שלי הוא מובן מאליו? מדוע אני צריך לנסוע לחו"ל כדי לראות גנים מעוצבים, שטובי האדריכלים יצרו. יש לי כאן אחד, ליד הבית!
כנראה, אנחנו לא שמים לב למה שיש לנו. אנחנו רגילים לקנא באחרים.
אה, והמטפלת מרומניה? הסוף לא היה נחמד. יום אחד התייצבה ואמרה: "אני לא יכולה יותר. אני מנהלת עבודה בבית חרושת ולא מתאים לי להיות עובדת סיעודית. אם לא תשחררו אותי, אקפוץ מן החלון"…
היא שוחררה מיד למולדתה. העצים והפרחים שלנו לא עיכבו אותה.

מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

  • איתי  On 11 באוקטובר 2010 at 11:21

    מוכן להסגיר איפה הגן השכונתי הזה שלך? אולי אני, שהולך לשדרות ההשכלה (עליהן כתבת) כגן כמעט-שכונתי (אני בשכונה סמוכה), אגיע לגינה המקומית שלך בתור תייר. המסכות נראות יפות, וגם שיפוץ הבריכה העתיקה מסקרן.

    • יאיר דקל  On 11 באוקטובר 2010 at 15:07

      איתי שלום,
      כתבתי על הגינה הציבורית ולפני כן כתבתי על אנדרטת התקומה המחוללת. שני האתרים באותו יישוב קטן.
      לא הזכרתי את שם המקום, כי שני הפוסטים נועדו לומר משהו כללי יותר מאשר על גן מסויים ועל אנדרטה אחת.
      בפוסט הראשון דיברתי על חילול אנדרטאות וחוסר יחס לאמנות. בפוסט השני דיברתי על כך שאנחנו מרחיקים לנסוע ואיננו מסתכלים מה יש לנו בבית (לא רק בגינות ונוף).
      תודה על ההערות,

  • סבא יוסי, תל אביב  On 5 באוקטובר 2010 at 20:51

    קראתי את הסיפור שלך ונהניתי.
    הוא הזכיר לי טיולים עם פרופ' יעקב רז באירופה. הוא אמר לנו וחזר ואמר: "הביטו על הבניינים. שימו לב לפרטים!"
    אנחנו הסתכלנו וראינו את הנוף אחרת מאשר קודם, כאשר מיהרנו ממקום למקום, מנקודה לנקודה.
    לפני שיצאתי לפנסיה טיילתי הרבה באירופה ובאמריקה. ראיתי מקומות, אבל לא היתה לי סבלנות לעצור ולראות. כשהתבגרתי, אני הולך יותר לאט ומביט יותר.
    יאיר, יפה כתבת.

  • יאיר דקל  On 2 באוקטובר 2010 at 22:36

    אתי, תודה רבה מאד.
    לא, אינני סופר ואינני מתכוון לפרסם ספרים. הייתי עתונאי, רכשתי כושר הסתכלות מסויים ומכיוון שאין לי דמיון עשיר, אני מתאר את המציאות שאני רואה.

  • benziv  On 2 באוקטובר 2010 at 21:23

    איזה סיפור יפה, איזו כתיבה! אתה גולש לכיוון הספרותי?
    שיהיה בהצלחה!

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: