ימי אופוריה בבורסה

ישבתי בחנותו של הספר ועלעלתי במגזין בן שנתיים, במדור הרכילות על המפורסתמים, והפיגארו צקצק במספריו סביב ראשו של לקוח, וכמנהג הספרים לא חדל מלספר: "היה לי כסף בבנק והתוכנית הגיעה לסיומה. אחיין שלי, שעובד בביטוח, שאל: כמה אתה מקבל בבנק?
"אמרתי לו: פרוטות".

פיגארו פה פיגארו שם - פיגארו לא איש חכם

"אז מה אתה עושה עם הכסף?" – המשיך האחיין לשאול.
"אינני יודע.
"הוא הציע לי להשקיע את הכסף. הוצאתי מן הבנק ונתתי לו 25,000 ש"ח. אחרי ארבעה חודשים קבלתי חשבון – 32,000 ש"ח. ארבעה חודשים!" – הגביר הספר את קולו בהתפעלות.
"אחר כך קיבלתי דו"ח שנתי – 47,000 ש"ח. בשנה אחת!
"עכשיו נתתי לו עוד 25,000 ש"ח."
הלקוח, שנפעם מן המספרים המתעופפים בלהט המספריים, לספּר: "שאלת את האחיין שלך מתי לצאת?"
הספר הפסיק את הצקצוק והקשיב.
הלקוח: "מה שעלה עלול לרדת. רווח שהיה יכול להפוך להפסד. צריך לדעת מתי לצאת".
הספר, בקימוט מצח, שקע בהירהור קצר ואחר כך אמר: "לא חשבתי על זה. אשאל אותו"…
נזכרתי בימים של משבר המניות הבנקאיות, כאשר הכותרות בעתונים סיפרו על נהג מונית שהפסיד את מוניתו ועל בעל דירה שעבר להתגורר בשכירות.
חשבתי שהלקוח צודק. הלקוח תמיד צודק.

מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

  • יאיר דקל  On 23 באפריל 2010 at 12:49

    תאמין או לא, אבל את השיחה שמעתי במו אוזני לפני יומיים אצל הספר שלי.
    לגבי משבר הבורסה הבא – איש אינו יודע, אבל אומרים שההיסטוריה חוזרת.

  • נוי  On 23 באפריל 2010 at 12:40

    הסיפור נחמד מאד, אבל אתה המצאת אותו.
    המצב לא כל כך חמור ומשבר הבנקאיות לא לפנינו.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: