ירוחם: האומנם סוף העולם שמאלה?

לעיירות הפיתוח צריך לבוא מושיע מבחוץ

כמה מכם היו בירוחם? אני לא. עד השבוע שעבר.
לתושבי המרכז, גוש-דנים, עיירות הפיתוח הינן מרוחקות, כמו כותרת דהויה בעתון, בעמוד שולי, בנושאים לא כל כך מעניינים. נסעתי לירוחם לראות עיירה. כזאת, שערן קולירין צילם בה את עיירת הפיתוח האולטימטיבית לסרטו ביקור התזמורת. ירוחם שבמציאות לא נראית כמו העיירה שבסרט.
אנחנו נוסעים במדבר, הזרוע שיחים נמוכים על גבעות חול, ולפתע מתגלית העיירה ובכניסה – פארק ירוק, עתיר עצים וצמחיה. כתם ירוק במדבר לפני הבתים הדחוקים. העיירה.
בכניסה, שכונת בתים צמודי קרקע, צבעוניים, מרשימים. ברחוב הראשי, רחוב צבי בורנשטיין, ניצבים בתי עמידר כמו חדשים צבועים בחום עז, משופצים חגיגית, גינות בחזית, תאווה לעיניים. המראה חוזר גם ברחוב יצחק שדה וגם ברחובות אחרים.
הבתים היפים משתלבים ברחובות נקיים, מדרכות אקרשטיין צבעוניות, מתנ"ס חדש ומרשים.
העיירה קטנה מאד ואנחנו ממשיכים לרחוב הפלמ"ח, מסעף מן הרחוב הראשי, ולפנינו שני בתים הרוסים וריקים. שלושים דירות, שאין בהן מתום. הדלתות נעלמו, הכיורים נבזזו, החלונות והתריסים (עם משקופיהם) אינם. בחדרי המדרגות מעקים שבורים. מה שיש זו תוצרת ציפורים, שאיוו להן את המקום למשכן. בחצר צומחים בר שרידי שיחי גינה והרבה עשב רע.
"מתכננים לשפץ את המבנים. בתוך שנתיים זו תהיה שכונה יפהפיה", אומר איציק. בן המקום.
המשכנו לרחוב הבא, יצחק שדה. כאן בתים משופצים עם חזיתות מודרניות, גינות שבהן מדשאות, עצים וצינורות השקיה. הדשא יבש. כנראה תוצאה של חוק הבצורת ושל חיסכון במים.
נכנסים לבית או שניים וכאן הפתעה מאחורי החזיתות היפות: קירות סדורים, טיח מתקלף, סיד קרוע. תיבות הדואר נשלפו ממקומן. את ההסבר סיפקה דיירת, שהתחרדנה בשמש האביבית על מעקה הגדר: "זה שיקום שכונות בנה. אנחנו לא שילמנו. אין לנו כסף לשלם". עצוב.
ברחוב הראשי חיפשנו כתובת וגילינו שכאן חוסכים בשלטים – בהרבה בתים אין מספרים…
בחנות אחת שאלנו "מה מספר הבית הזה?" התשובה של בעל החנות היתה: "אני לא יודע". יצאנו לרחוב צבי בורנשטיין לחפש את רחוב בר כוכבא. נהג משאית נראה כיוצא לביתו. "היכן רחוב בר כוכבא?" שאלנו. "אינני יודע", השיב. חיפוש קצר גילה שרחוב בר כוכבא נמצא בדיוק מאחורי הבית הקרוב.
במרכז המסחרי כשליש מן החנויות סגורות. שאלנו את ויקטור, בעל השווארמה, "זה רק היום או תמיד סגור?" ויקטור, איש חם ומסביר פנים, חייך חיוך עצוב: "זה תמיד".
הסופרמרקט הגדול סיפר סיפור אחר – החנות גדולה מאד, מסודרת היטב, הרבה סחורה מגוונת. ההרגשה נעימה, כמו בתל אביב רבתי.
גם שכונת בנה ביתך החדשה מספרת סיפור של פיתוח והתפתחות. הבתים, ארמונות, כמעט גמורים והדיירים ייכנסו בקרוב. מנגד יישרו את הקרקע לשכונה נוספת.
מה יהיה?
פגשנו איש צעיר, יליד ירוחם, שחזר למקום לפני חודשים אחדים והוא עוסק בחינוך נוער. "אנחנו תולים תקוות בחינוך. זה התפקיד שלי", הוא אומר ואין שום יוהרה בקולו. יש תחושת שליחות. אולי זאת התקווה לירוחם, שתצא ממעמד של עיירת פיתוח.
תושבים מצטערים, שעמרם מצנע יעזוב את המקום עם סיום כהונתו כיו"ר הוועדה הקרואה. כל אלה ששוחחנו איתם הסכימו שהוא הביא תנופה למקום הישנוני. מקווים שבקרוב ייבחר ראש מועצה טוב. ירוחם מבקשת להמשיך בתנופת הפיתוח.
במבט של גוש-דני, אורח לרגע שרואה כל פגע, יש כאן אולי הסבר למצבן של עיירות פיתוח. הצעירים, המשכילים, היוזמים, עוברים למרכז. הנשארים אינם מצליחים להרים את היישוב. צריך לבוא מבחוץ מישהו עם נסיון של אלוף בצבא, ראש עיר מצליח וחבר כנסת, שמפלגתו הדיחה אותו בדרכה להתמוטטות, והוא מביא משקיעים ותקציבים. בכך יכול להימצא פתרון למצוקתן של עיירות פיתוח שכוחות. אלה שהפוליטיקאים מכנים "פריפריה" ולא עושים דבר להיטיב עמה.

מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: