העשירים יכולים לשלם יותר. הרבה יותר

הכותרות חולפות במהירות והנושאים מתחלפים כמו גלגל רולטה. שכרם של מנהלי החברות הציבוריות, ובראשם מנהלי הבנקים, עורר אדווה ציבורית קלה ונעלם במעמקי ים האירועים הפוליטיים (אובמה), הצבאיים (עזה מתעוררת) והפלשתינאים (אינתיפדה זוטא). חזרתי אל טבלאות השכר של ראשי הבנקים והאחרים וקראתי בעיון את המספרים. להלן כמה דוגמיות מתוך דה מרקר, דירוג שכר המנהלים בחברות ציבוריות 2009 (הסכומים חושבו עם מענקים, בונוסים, מניות ושאר הטבות):
אלי יונס, מנכ"ל מזרחי טפחות, שכר חודשי 1,550,000 ש"ח (ב-2008 היה רק 847,000 ש"ח לחודש).
עידן עופר, יו"ר החברה לישראל, 1,035,000 ש"ח לחודש. למי שאינו זוכר – הסרט שיטת השקשוקה הראה כיצד מדינת ישראל נתנה לחברה לישראל את זיכיונותיה.
ציון קינן, המנכ"ל מזה שמונה חודשים של בנק הפועלים – 977,000 ש"ח לחודש. לעומתו, מנכ"ל דיסקונט, גיורא עופר, קיבל 763,000 ש"ח לחודש. ב-2008 קבל 23,000 ש"ח יותר…
לידיעת כל ממלאי העגלות בשופרסל, המנכ"ל, אפי רוזנהויז, הסתפק ב-783,000 ש"ח לחודש.
ואסיים את הדוגמאות בבנק הגדול במדינה – בנק לאומי, שתוצאותיו הכספיות עולות על בנק הפועלים (שהיה במקום ראשון וירד ממנו). שכרם של היו"ר והמנכ"ל:
איתן רף, יו"ר הבנק, קבל 691,000 ש"ח לחודש
ואילו המנכ"ל, גליה מאור, קבלה 677,000 ש"ח לחודש.
כדי להבין את התשלומים, ההוצאות, ההטבות, הגמולים, המענקים והאופציות, צריך להיות כלכלן מנוסה ואולי רצוי להצטייד גם ברואה חשבון. אבל מי מהגולשים, שצלח את רשימת המספרים והגיע עד כאן, יראה כי מדובר בסכומים שאדם מן היישוב אינו יכול לחלום עליהם.
אינני מן המקנאים ולא איכפת לי כמה לוקחים הביתה אלה שמנהלים את הקונצרנים הגדולים. אבל תהיתי, כמה מס הכנסה הם משלמים. תהיתי ומצאתי: מס ההכנסה השולי בישראל – 45%. מעל 39,340 ש"ח לחודש משלמים עתירי השכר 45% מס הכנסה. על כך נוסף ביטוח לאומי, אבל הוא לא מטפס לגבהים שאליהם נוסקים סכומי השכר שלהם.
חיפשתי, לשם השוואה, מה המס השולי במדינות העולם.
ידידתנו ובת בריתנו (עדיין?), ארצות הברית, משמשת לנו דוגמא תרבותית וחברתית. כלכלית, לא הייתי לומד מהם כי ארה"ב נמצאת במשבר עמוק. שם המס השולי הוא 35% (אחרי העלאה מ-33% בשנה שעברה). מי שמרוויח או משתכר 28,138 דולר לחודש (מבחינת כוח קניה, כ-80 אלף ש"ח) משלם את המס השולי.
הבריטים, שנמצאים במשבר כלכלי עמוק, משלמים מס שולי של 40% ויעלו אותו השנה עד 50% – מחצית מהרווחים. הבריטים, כך נראה, לומדים ממדינות אירופיות אחרות, שבהן המס השולי גבוה: אוסטריה ובלגיה – מחצית ההכנסות, הולנד – 52% ודנמרק – 59% !
אינני מציע ללמוד מאנגולה, שבה המס השולי הוא 60% (וספק אם גובים את המס).
לפני שאגיע להצעה קונקרטית, ברצוני להזכיר נשכחות בנושא מעורר מחלוקת זה: ח"כ שלי יחימוביץ הציעה לפני כשנה להגביל את שכר המנכ"לים עד פי חמישים משכר עובדי הניקיון בחברה. להצעה זו אין סיכוי להתקבל בכנסת ה"חברתית" שלנו. אבל שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, הודיע לפני ימים אחדים בוועדת הכספים של הכנסת: "אנו שוקלים להחיל מגבלות רגולטוריות, במיוחד על תופעת מצנחי הזהב, תוך שמובאות בחשבון נסיבות שונות, ובהן מספר שנות העסקת המנהל". בעברית פשוטה: משרד האוצר יגביל את תשלומי המיליונים למנהלים פורשים.
מצאתי, ששטייניץ לא היה הראשון. ב-8.2.2009 כתב עורך דה-מרקר, סמי פרץ: "אנחנו קרובים כיום יותר מאי פעם לנקודה שבה יוטלו מגבלות על שכר מנהלים"…
כמו שהתקיימו דבריו של הפרשן מלפני שנה, כך יממש שר האוצר את הבטחתו.
לאחר הסקירה הארוכה, ואולי קצת מייגעת זו, אני מציע להעלות את מס ההכנסה השולי ואפשר גם מעל 50%. פשוט, חד וחלק.
מי שלוקח הביתה חצי מיליון ש"ח לחודש ויותר (נטו!), יכול לשלם מס גבוה.
ישראל מציגה היום כלכלה יציבה יותר מאשר הכלכלה הבריטית והאמריקנית (שלא לדבר על אירלנד, יוון וספרד). ישראל יכולה להציג גם שיעורי מס תרבותיים יותר. כן, מס זה לא רק עניין כלכלי. זה עניין של תרבות וערכים.
מס הכנסה נועד לצמצם במעט את הפער בין העשירים והעניים, פער שבו אנחנו קרובים לאליפות העולם. כדאי שנראה לעולם גם את דרך המס השולי הגבוה.
אם ההצעה תעלה – אני צופה מטח זיקוקין מצד אנשי יחסי ציבור.
יותר זול לעתירי הממון לשלם בעד יחסי ציבור מאשר מס הכנסה.

כמה הוא יכול לאכול…

סיפר לי אבי ז"ל: האברכים בעיירה התפלפלו על הונו האגדי של רוטשילד ותהו עד כמה המספרים נכונים.
התערב קבצן העיירה: מה יעשה רוטשילד עם כל הונו – כמה הוא כבר יכול לאכול? שני סנדוויצ'ים לצהריים?

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רני  On 27 במרץ 2010 at 20:42

    שלא כמו הרבה חברות אנוש כבר היינו שם. פעם היה דבר שנקרא "משכורת הסתדרותית" לא בדיוק התקיים, לא בדיוק נשמר אבל היה תקן, סטנדרט, דבר מה לכוון אליו. בכל מקרה ההבדלים היו אלפי מונים פחותים מהיום. גם חוזה קיבוצי, וועד ודיוני משכורת שנתיים תרמו להפגת תאוות הבצע של המנהלים. עניין הקואופרציה עבד משום מה טוב יותר כמנגנון מפקח על המנהלים מאשר בעלי מניות מול בעלי שליטה.

    פעם הייתה הקפדה שהעניין הציוני לא יסתאב מבחינת בעלות על הקרקע. "הבעייה האגררית" זה קרוי בספרי הכלכלה החקלאית והקלוניאלית.

    מעניין למה אין ספר טוב ואמין להוציא תעמולת כזב ספינים ודברי הבל של בעלי עניין בעניין זה. מדוע אין דיון טוב ואמין בתהליך הדגנרציה של יחסי הון ועבודה במדינת ישראל. לדעתי אם יחקר הנושא היטב יימצא שכמה מהצדקנים היותר רעשנים בסביבה הישראלית והצנועים היותר ידועים טובלים ושרץ בגודל של ממותה בידם.

  • שרון רז  On 27 במרץ 2010 at 19:13

    אני בעד מה ששלי יחימוביץ' מציעה, נשמע הגיוני, אני בעד העלאת מס ההכנסה במקרים אלו, כמו שהצעת, כל זה נכון, גם העובדה שבממשלה ה"חברתית" הזו, הסופר קפיטליסטית, אין סיכוי לזה
    אני תוהה בעיקר על המשכורות הללו, איך הן מגיעות לגבהים כאלו, מהעמלות השערורייתיות שאנחנו האנשים הפשוטים משלמים לבנקים הארורים? מדהים- הרי כל המשכורות הגבוהות הללו- מרוויחים מנהלי בנקים- איך? למה? על הגב של מי? שלנו כמובן
    משהו כאן רקוב לעומק, משהו כאן שערורייתי, דרושה מהפכה כלשהי

  • אזרח.  On 27 במרץ 2010 at 17:35

    את הקונצרנים הגדולים.
    המנהלים שבהם מדובר מנהלים חברות ציבוריות שרוב הכסף המושקע בהן הוא כסף ציבורי,ולכן הסכומים העצומים שהם לוקחים מורידים מהסכומים הנמוכים שאני מקבל.השיטה מושחתת,ולכן לא נראה לי שינוי מהותי בעתיד.

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3801887,00.html

    מי שולט בבנקים – בעלי ההון או אנחנו?

    "אם האזרח הקטן היה יודע כמה מעט מס משלמים העשירים", אומר אבנר נוקראי לגילת ודיין, "הוא היה מרגיש פראייר."

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3444642,00.html

    דברי נוקראי בסוף הכתבה.

    http://www.news-israel.net/Article.asp?Code=6747

    גילויים מדאיגים על חולשת מערכת האכיפה של רשות המיסים בישראל נחשפו על ידי אבנר נוקראי, מי שכיהן עד לפני כחודשיים כמנהל מחלקת החקירות של מס ההכנסה.

    לדברי מי שעמד בראש מערך החקירות העוסק בחשיפת העלמות "אילו עם ישראל ידע כמה מעט מיסים משלמים עשירי הארץ הוא היה מרגיש פראייר לא קטן". הטענה העיקרית היא שגורמים פוליטיים אינטרסנטים המושפעים על ידי בעלי ההון, פוגעים במתכוון בפעילותה של מחלקת החקירות.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: