בכפר בליטא מדברים יידיש

יום השואה הבינלאומי הזכיר לי מסע שורשים, שערכתי בליטא בחיפוש אחר הכפר שבו סבא של ידידי היה רב.
שכרנו מכונית משומשת למדי וניסינו לאתר את הכפרים ורז'ני ויוז'בנטיס, שמהם עלתה המשפחה לארץ. לצורך הנסיעה עזבנו את הכבישים הראשיים הטובים למדי (ברמה של כביש גהה אבל ללא הפקקים), וירדנו אל דרכי עפר, שעל המפה סומנו ככבישים רגילים (אדומים).
דרכנו הוליכה אותנו אל הכפר Uzventis. לדעתנו, סבו היה רב הכפר.
כדי לברר פנינו אל המכולת שבמרכז הכפר – כולו פחות ממאה בתים, וכנסיה לא ראינו בו – וביררנו אצל בעלת החנות. היא הורתה מיד לבנה, כבן 17, לקחת אותנו. הבחור נכנס למכונית חדשה למדי ונסע בדרך עפר שהסתיימה בערוץ. עלינו ברגל במעלה תלול מאד אל קצה גבעה, שעליה הזדקרו מצבות דהויות. על כמה ניתן לקרוא שמות ופרטים בעברית.
המפתיע מכל היה, שהנער דיבר כמה מלים ביידיש.
הסתובבנו בין המצבות ולא מצאנו את השמות שביקשנו, אבל ברור שהגענו אל המקום הנכון.
חזרנו בשיירה הקטנה אל חנות המכולת, שמאחוריה נתגלתה מסעדה גדולה. בעל הבית כבר חיכה לנו ותוך זמן קצר הגיע אחיו עם אשתו, מורָה לגרמנית. וכך, ביידיש רצוצה, באנגלית ובעיקר בשפת הידיים, הבנו שהם מתייחסים לעצמם כשני היהודים היחידים בכפר. האחד בעל המכולת והמסעדה הצמודה, והשני – רופא שיניים.
אביהם היה יהודי והתחתן עם גויה, כנראה בת הכפר. שני בניו, מארחינו, התחתנו עם בנות הכפר ולכל אחד בן או שניים. הם רואים את עצמם כיהודים והיו מאושרים לפגוש אורחים מארץ הקודש. בגאווה סיפרו שיש להם ידיד בירושלים והבן, שיודע משהו ביידיש, רוצה ללמוד גם עברית. אמרנו להם שחוק השבות מכיר בזכויותיהם.
שאלנו על "סינגוגה" ואז הובילו אותנו בגאווה ברחובות הכפר הקטן והצביעו על צריף ואמרו שפה היה בעבר ביתו של רב הכפר. כלומר, סבו של ידידי.
הבית הסמוך היה מקום משכנה של ישיבה. היום יש במקומו בית מגורים בן קומתיים. הבניין מוזנח, מלוכלך וחצרו קרחה מירק ודשא. צעיר ליטאי עמד בכניסה והביט בנו במבטים עוינים. חושש, שהז'ידים יבואו לדרוש את רכושם. בקושי נחלצנו מארוחה כבדה מדי ומכיבוד כיד המלך. העיקר שגילינו שרידים ליהדות ליטא המפוארת.

לוותר על בתי כנסת מתפוררים בגולה

בחודש אפריל שעבר כתבתי פוסט והצעתי לוותר על בתי כנסת המתפוררים בגולה וסיימתי: "נראה לי שצריך לבחור, לשמר ולתחזק חלק קטן מבתי הכנסת ובתי העלמין. והאחרים – יש להסיר את היד מהם ולהפסיק להתייחס אליהם כאתרי קודש וזיכרון".
הדברים רלבנטיים גם היום, ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: