חנוכה לא לבד

 לפני שנים אחדות נסעתי במשלחת של עתונאים לספרד ובדרכנו חזרה עצרנו ללינת לילה בציריך. בערב יצאנו מן המלון בפרבר אל מרכז עיר העסקים של שוויץ ומצאנו את הבאנהוף שטראסה חשוך לחלוטין – רק בחלק מחלונות הראווה דלקו האורות. אכזבת נכאים שררה בקבוצתנו הקטנה, אך בעודנו צועדים ברחוב השומם, הופיעו קבוצות של מחופשים ועלו לאוטובוסים, ממהרים להסתלק.
מישהו מן החבורה ניגש לברר מה למחופשים בשעת לילה קרירה בציריך וקיבל הסבר: הערב הסתיים הפאסנאכט (Fasnacht) – קרנבל בן שלושה ימים. אבל העתונאים החטטנים הוסיפו לשאול: יש איזה מקום פתוח עכשיו? השיבו החוגגים: יש מסעדה בסמטה הסמוכה ושם אפשר לאכול, לשתות ולהמשיך לשמוח.

במסעדה הענקית ישבו השוויצרים הלא-מכופתרים ושרו כאשר להקות של מחופשים ניגנו וקולות התרועה עם כוסות הבירה הרימו את התקרה. המסעדה נסגרה סופית ב-11 בלילה, כיאה לשוויץ המסודרת, אבל החוגגים הסבירו לנו שהם ממשיכים בתהלוכה מאולתרת אל העיר העתיקה. "שם מנגנים ורוקדים כל הלילה. בואו איתנו", אמרו.

 

פיטר ברויגל, 1559 (פרט)

הלכנו. כל הישראלים. היינו אחרונים בתהלוכה שבה מנגנים, מחופשים וסקרנים וכך הגענו בחצות ליל אל סמטאות העיר העתיקה. שם המהומה היתה בעיצומה והצפיפות יותר מאשר בעת העדלאידע בתל-אביב. מאד לא שוויצרי. בכל קרן רחוב גילינו קבוצת מנגנים אחרת ולפעמים התערבה נגינתה של האחת בשירים של האחרת וברחובות הצרים ומלאי האדם היו דוכני בירה, משקאות ונקניקיות. שמח.
למה נזכרתי דווקא היום בקרנבל זה? כי הוא קשור, מסתבר, לחנוכה שלנו. אנחנו לא לבד.
ימי החורף של סוף ינואר-תחילת פברואר הם ימי עונת הקרנבלים. לא רק בשוויץ, לא רק במרכז אירופה, אלא בכל רחבי העולם. ההמונים יוצאים לרחובות, עוטים מסכות ופורקים עול. מקורם של הקרנבלים מן הימים הפגניים של לפני הנצרות. מועדם – בחורף, כאשר הימים קצרים והלילות ארוכים והפחדים כבדים. זה החושך המאיים, שגורם לאנשים לקחת לפידים ולצאת עם האור כדי להדיח את החושך (ואת הפחד).
הנצרות לא הצליחה לבטל את הפחדים הקמאיים ולכן העבירה את הקרנבלים על דתם, אך שמרה על מינהגים קדומים והוסיפה לפאסנאכט משמעויות נוספות.
הלפידים הם אחד הסממנים הידועים של הקרנבלים החורפיים בעולם. את הרעיון לשיר "באנו חושך לגרש", לא המצאנו אנחנו ואפשר לשיר אותו בכל השפות.
בצד המלחמה של בני אור בחושך, מתמודדים החוגגים באש. היא משמידה את הישן ומאירה ומחממת את החדש.
בשוויץ, גרמניה ועוד, נקרא הקרנבל פאסנאכט וגם יוצאי גרמניה בארצות הברית, בפנסילבניה למשל, חוגגים אותו. מהו המאכל של הפאסנאכט? סופגניה. מטוגנת בשמן עמוק וממולאת ריבה. בפנסילבניה קוראים צאצאי הגרמנים לסופגניה, פאסנאכט…
על המכבים, השוויצרים והגרמנים לא שמעו.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אורנה  On 13 בדצמבר 2009 at 15:23

    הייתי שנתיים בברן, בשוויץ, ואני זוכרת היטב ובהנאה את חגיגות הפאסטנאכט. אינני יודעת באיזה חודש בדיוק הן התקיימו, אבל השתתפתי בתזמורת רחוב קטנה, ניגנתי בחליל צד כשאני עטופה בגלימה שחורה והיה כיף.

  • רוני ה.  On 12 בדצמבר 2009 at 17:22

    יש לה הרבה שמות. בגרמניה: Berliner. בדרום גרמניה: Krapfen. בפולין: Pączki. ויש גם סופגניות באלדי בצ'כיה.

    ובכל אופן, גם לנו מגיע לחגוג… חג שמח!

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: