עיקול שאינו קל לעיכול

 

עיקול קשה לעיכול
הכנסת עומדת לחוקק את החוק הביומטרי. מבטיחים לנו שהמידע יישמר. הנה סיפור על מידע זולג. לא נעים.
איך תרגיש, כאשר במהלך שיחת טלפון אקראית, תגלה שהוטל עליך עיקול?
"זה מאד קשה לעיכול", משיב לי ידידי, אורי אלוני, עתונאי. הוא שמע את ההודעה המפתיעה והמוזרה ממוקדנית של חברת ביטוח ישיר, כאשר ביקש לבטח את קטנועו.
"אבל אין לי שום עיקול", השיב נרגש למוקדנית.
" אצלי רשום שיש  לך עיקול, ולכן אני לא יכולה לבטח לך את האופנוע".
"ממתי העיקול?" – שאל אלוני.
" משנת 2007", כך המוקדנית.

"אבל האופנוע שלי הוא מודל  2008. איך אפשר היה לעקל אופנוע לפני שנולד?"
אפשר להבין שהדו-שיח של החירשים לא הסתיים בכך. אלוני הצטייד במכשיר הקלטה, התקשר למוקד חברת הביטוח וביקש לדבר עם מישהו מוסמך – מפקח למשל. הנה חלק מן השיחה המוקלטת:
– "שלום, כאן מיכל".
– "את יודעת במה העניין?"
"אני מבינה שהיה  איזה צו עיקול במערכת… הוא הגיע אלינו משום שברגע שיש למישהו צו עיקול, המוקד שמקבל את זה, אם זה בחברה אחת או בחברה שניה – מודיע לכל חברה כלכלית אחרת בשביל למנוע נזק לאחרים. ככה צו עיקול עובד. אני לא יודעת מאיפה קיבלנו את זה ואם זה משהו ישן"…
– "אתם מנהלים מאגר מידע על לקוחות?"
"נכון."
– "חוק מאגרי מידע מאפשר לי, בין השאר, לשאול אתכם מה רשום אצלכם אודותי ולמה. אני רוצה לדעת למה כתוב אצלכם שיש לי עיקול".
"אני לא חייבת להוציא כל דבר למבוטח החוצה. זה משהו, שאנחנו לא יכולים לתת אותו. אנחנו קיבלנו הודעה בינואר 2007, לפני שנתיים וחצי. זו הודעה שקיבלנו וזה משהו שמתעדכן אצלנו ויש מערכות שמקבלות את זה אוטומטית… כמו שאמרתי, ברגע שיש מקור – גם אם זה חברת הוט או פלאפון, שמקבלת הודעה, צו עיקול, ממקור מסויים – היא מודיעה לכל החברות האפשריות… זה הנוהג שיש, וזה עובר מאחד לאחד".
– "אני לא מבין, אם לי יש סכסוך עם צד מסויים והוא תובע מה שתובע, זה העניין שלכם – כצד שלישי – לדעת מזה? מה הקשר?"
"כי אם אתה מסוכסך עם חברה, סתם לדוגמא, ואתה בא אלינו לפתוח אצלנו פוליסה ושום חברה אחרת לא בטחה אותך… אז יש אחריות לכל החברות להעביר את המידע הזה כדי שלא ייצא מצב… צו עיקול זה משהו שעובר מאחד לאחד על מנת שלא תהיה את הבעיה הזאת. אם אתה מציג לי ביטול של צו עיקול"…
– "אז אני מודיע לך: מה שאתם עושים זה בניגוד לחוק ואני אפנה למפקח על הביטוח. יש לכם הודעה שאינה נכונה"…
– "היא כבר מבוטלת ההודעה הזאת".
 וכך, בהינף יד, בוטלה הודעת העיקול.
אלוני כועס. כי בחברת הביטוח הישיר כבר אנשים רבים יכולים לדעת,  מתוך הרישום במחשב,  שהוטל עליו עיקול. לפי השיחה הזאת, גם במחשבים של חברות אחרות כבר רשום המידע הבלתי אמין הזה. וכעת, כל מי שיבקש עליו מידע כלכלי, יוכל למצוא את ה"עובדה" הזאת.
מעניין, דווקא בימים אלה דנה הכנסת בהמשך חקיקת חוק תעודות הזהות הביומטריות ("החוק הביומטרי"). אחת הטענות המרכזיות נגד החוק: המידע יזלוג ומי שיחפש – יידע הכל עלינו. והגנת הפרטיות, מה יהיה עליה? בא סיפורו של אלוני ומגלה, שאכן המידע עלינו מתרוצץ חופשי בין חברות שונות.
אני, למשל, לא כל כך מעוניין שכל בר בי רב יידע מה אני אוהב, מה אני קונה וכמה אני חייב. מתברר, שהמידע קל להשגה, מה עוד שלא תמיד הוא מדוייק.
אז יש חוק מאגרי מידע, שלא מצליח לאגור את המידע כראוי, ויהיה חוק ביומטרי, שממנו יוכל לזלוג עוד מידע. ואני, אנא אני בא?
באמת קשה לעכל.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מואיז  On 23 באוקטובר 2009 at 9:10

    מספיק לשלוח מכתב רשום ואפשר כבר להעביר לעורך דין שקונה עיקולים ומעכל אותם ועושה קופות. כנראה חיפשו עבודה למובטלים. אז ברגע אחד בלי לדעת מה קרה חברה יכולה לעקל לך כמה אלפי שקלים מהחשבון, בגלל ששכחת איזה חשבון או עברת דירה או שלחו לך מכתב רשום והבת שלך פתחה אותו, בלי תביעה ובלי כלום

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: