מה שכתוב בעתון…

כמה מאגדות העתונות בארץ אני מכיר כבר שנים רבות. נזכרתי בהן לפני ימים אחדים, כאשר שמעתי אגדה נוספת מפי דן אלמגור במפגש שהוקדש לשירי ירושלים וסיפוריה.
סיפר דן אלמגור על מותו של המשורר שאול טשרניחובסקי בירושלים ב-1943. שני סופרים שמעו על מותו ובאו בערב אל מיטתו בבית החולים. הם שהו במקום עד שעת לילה מאוחרת מאד. להפתעתם, איש לא הגיע אל מיטתו של המשורר הדגול.
בבוקר חזרו אל בית החולים ופגשו את זלמן רובשוב, עורך דבר (לימים, זלמן שז"ר, נשיא המדינה).
בידי השניים היה עתון דבר מאותו בוקר וכותרתו הראשית "אלפים באו אל מטתו של המשורר שאול טשרניחובסקי". אמרו הסופרים לרובשוב: "היינו כאן, ואיש לא הגיע".
עורך דבר השיב נחרצות: "לא חשוב מה היה. חשוב מה שפורסם בעתון".
עד כאן הסיפור. לצערי הרב, יש לזלמן שז"ר הרבה תלמידים בתקשורת ורמת הדיוק והמהימנות הולכות ויורדות. אני, הקטן, אינני מסכים.

כשכתבתי את הדברים לא ידעתי שהשבוע מלאו 66 שנים למות המשורר. היום דיווח הארץ על כך והוא מאשר בעקיפין את דבריו של דן אלמגור. מתוך הדיווח: "בירושלים, קבל כותב, הלווייתו של המשורר "מה דלת משתתפים היתה!… לא היתה משמרת כבוד למראשותיו, לא בליל מותו ולא למחרתו. באותו ערב, כשסגר את עיניו לנצח, טילפנו לבית החולים והודיעו… 'מת יהודי בשם טשרניחובסקי, בואו לקחתו'".

סיפורו של דן אלמגור הזכיר לי עוד שני סיפורים על עורך דבר מן הימים הרחוקים ההם. סיפורים שאינני יכול לערוב לאמיתותם.
ערב אחד ביקר זלמן רובשוב במערכת דבר והעורכים התלוננו שיש הרבה מאד ידיעות ואין להם מקום. "אז תוסיפו עמוד" – השיב העורך הראשי.
"אי אפשר להוסיף עמוד, אפשר להוסיף דף" – שכנעו את רובשוב וההצעה נפלה.
סיפור אחר נוגע לשלהי מלחמת העולם השניה. ביום בו הוטלה פצצת האטום הופיע דבר עם הכותרת הראשית "העולם כמרקחה".
בישיבת מערכת בבוקר שאלו את העורך הראשי: מדוע לא הפצצה האטומית זכתה לכותרת?
השיב: "היו כל כך הרבה אירועים חשובים בחזיתות השונות בעולם"…

איך ממיינים עיסקה טובה

הסיפור הבא הינו אקטואלי ונוגע לאחד הטייקונים המפורסמים בישראל.
איש עסקים זוטר התפאר שהשיג רשיון למכרה יהלומים והוא זקוק למממן כדי לפתח את המכרה. בן דודי תיווך בין המציע ובין הטייקון ובתוך זמן קצר התקיימה פגישה ביניהם.
הטייקון שמע בעניין רב את הפרטים שפרש בפניו בעל הרשיון והשיב: "מעניין מאד. אני מוכן להיכנס לעיסקה, אבל תנאי קטן יש לי – תממן לי טיסה ומלון למקום המכרה"…
איש העסקים הזוטר התפלא: "אדוני, אתה צריך ממני מימון לטיסה?"…
הטייקון סיכם: "תודה רבה. אין עיסקה" ושילח את המציע מעל פניו.
הסבר: אם אתה איש עסקים עם רשיון רציני למכרה, תוכל לממן בקלות טיסה והוצאות של השותף בעל ההון. אם אין לך כסף בשביל זה – הסיפור שלך לא רציני.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: