דודו טופז – האלימות לא חשובה

אתמול היה יום למניעת אלימות. קול ישראל וגלי צה"ל התאחדו(!) לראיון משותף של ראש הממשלה על תוכניתו למיגור האלימות. אנשים מדברים על אלימות. נושא חם. אנשים לא מדברים על בועז בן ציון, על אבי ניר, על שירה מרגלית.
מה הקשר?
היום, כאשר אלימות הוא נושא השיחה האולטימטיבי, אין מזכירים את דודו טופז. עליו מרחמים. אלה שהותקפו על ידי בריונים ששלח, אינם נמצאים על סדר היום. אינם מוזכרים.
זאת המראה שלנו והיא מגלה לנו איך באמת אנחנו מתייחסים לאלימות ברחובות, בדרכים, בבתים, במשפחה.
שמעתי היטב את התוכניות ברדיו המוקדשות לאלימות ושמעתי את הפתרונות המוצעים. גם על ידי ראש הממשלה: שוטר בכל פינה, סמכויות ענישה למורים, החמרת העונשים על ידי השופטים. בקיצור: הפתרון נמצא אצלם – אצל המוסדות. אנחנו? מה פתאום אנחנו? הרי אנחנו לא עבריינים, ילדינו אינם מתפרעים, נערינו אינם הולכים עם סכין למועדון, חברינו אינם נוהגים בפראות וגורמים לתאונות דרכים. הכל זה הם. האחרים.
אני מזכיר את דודו טופז כדוגמא, כי הדיון הציבורי משקף את דעתנו הקולקטיבית. דודו טופז הודה בעבירות אלימות חמורות מן הדרגה העליונה. אבל הציבור איננו עוסק באיש שיזם עבירות אלימות, אלא זוכר את תוכניות הבידור שלו. כלומר, האלימות היא נושא לשיחה וצקצוק שפתיים, אבל לא מתייחסים אליה ברצינות. בתוכניות הבידור בטלוויזיה עוסקים ברצינות.
השיח הציבורי מאיר את רצון הציבור: עשו משהו שיהיה לנו שקט. אנחנו לא רוצים/צריכים לעשות דבר. המוסדות שידאגו.
אנחנו רוצים, שהילדים שלנו יהיו מחונכים. לכך ידאגו המורים, וכאשר הילד יגיע הביתה ויספר שהמורה העירה לו, נשיב "איזה מורה מטומטמת" ונאמץ את הבריון הקטן אל החזה. כאשר נתפס רוצחה של עורכת הדין ענת פלינר ברמת השרון, מיד יצאה אמו להגנתו. האם היא לא ידעה, שהבן המפואר שלה היה עבריין צעיר, שהתעלל בנערים אחרים ובבעלי חיים וגם גנב פה ושם? אמו של הרוצה הזה היא רק דוגמא.
מתן סמכויות שיטור למורים זאת התחמקות מלראות את המציאות: להורים אין זמן לילדיהם. ההורים אינם מחנכים, אינם קובעים גבולות וקונים את השקט בבית במתנות. זה לא חינוך. זה יוצר את הישראלי המכוער. והישראלי הזה הוא אנחנו!
הצבת שוטר בכל פינה  לא תמנע אלימות, כי מעשי רצח מזוויעים קורים כאשר הרוצחים שיכורים ומתעללים בקורבנותיהם. הרוצחים יודעים היטב – כשאינם שיכורים – מה העונש על רצח. הדוהרים בכביש יודעים היטב, שתאונת דרכים עלולה להסתיים במוות. אז יותר שוטרים יעצרו אותם? כן, כאשר יראו את הפנס הכחול מהבהב מאחוריהם יאיטו. אחרי שהניידת תעבור, יחזרו ללחוץ על הגז. כיף לנהוג…
האם החמרת הענישה תפטור את הבעיות? לא. קל למתוח ביקורת על השופטים הרחמנים, אבל ענישה מחמירה איננה פתרון מובהק למניעת אלימות. האם בארצות הברית, שבה יש עונש מוות, אין עבירות? יש והרבה. שם מספר העבירות אף גדול יחסית מאשר אצלנו. מחקר, שנערך אצל ידידתנו הגדולה, מצא שבמדינות בארצות הברית, שבהן יש עונש מוות מספר העבירות הינו גדול יחסית למספרן במדינות שבהן אין עונש טרמינלי.
מסקנה? תוכניתו של ראש הממשלה בת חמישה סעיפים של החמרת הענישה והגדלת כוח המשטרה – תתקבל במחיאות כפיים. אצל אותם אנשים, ששמחים לדבר על אלימות, אבל לא מוכנים לעשות דבר כדי למנוע אותה.
 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסנת ק  On 31 באוגוסט 2009 at 7:52

    זה לא רק הילדים שלנו אלימים, זה אנחנו בעצמנו. אל תשכח שהילד הבריון הוא בן להורים בריונים (קרוב לוודאי) וכאשר המורה מעירה לו בבית הספר, ההורים שלו מגיעים לשם ומאיימים עליה.
    אנחנו לא מתייחסים ברצינות לאלימות? אנחנו לא מתייחסים ברצינות לילדים שלנו. כי הבריון היה צריך לקבל שתי סטירות מאמא שלו כשהיה קטן. כי אנחנו שוכחים אותם באוטו והולכים לסדר את עניינינו. כי אנחנו מסיעים אותם לבית הספר ולחוגים אחר הצהריים.
    דבר מעניין עד כמה האלימות קשורה לתרבות הרכב. חברה שבה אין הולכים ברגל אלא סגורים במכונית ממוזגת – הופכת לחברה מנוכרת ומכאן ועד אלימות הדרך קצרה. שים את האדם הנורמטיבי והחביב בקופסת הפח הזו, ושלח אותו לדרכו, ותראה איך על הכביש כולם חיות אדם בעלי עצבים מרוטים. ן.

  • בועז  On 30 באוגוסט 2009 at 22:50

    החמרת הענישה לא תפטור את הבעיות, אבל היא תפתור את הבעיות. כן

    ברגע שיאסרו על נשיאת סכינים וכל מי שייתפס נושא סכין על גופו יקבל על המקום 3 חודשי מאסר, וברגע שיפסיקו להתעסק בזכויותיו של הפושע – ויותר בזכויותיו של הקרבן וזכויותיהם של האזרחים לחיות בשלווה, אולי משהו ישתנה

    חינוך מונע אינו סותר ענישה מחמירה.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: