המחירים באמריקה. החנות בישראל

לא צריך לנסוע לשדה התעופה, להמתין בתור מזיע ולעבור בדיקה בטחונית, לחכות לטיסה הדחויה כדי להגיע עייפים ויגעים לחו"ל. אפשר לראות חו"ל גם כאן, בארץ. בקניון בהרצליה, למשל.
נקלעתי במקרה לחנות בגדים בקניון. מה זה חנות? ארמון!
ידידי ואני הסתובבנו בין ארונות התצוגה המרווחים, בינות למתלים עטויי הבגדים, ליד שדרת הנעליים המהודרות וליד הדוכנים עמוסי חולצות. בובות בחליפות מהודרות קידמו את פנינו בכל פינה. נעים לשוטט בחנות מעוצבת, ערוכה בטעם והבגדים – ממש יפהפיים.
בעוד חברי הביט בבגדים היפים, הסקרנות הוליכה אותי אל התוויות הצבעוניות הקטנות, אשר מחוברות לכפתור העליון בכל חולצה. תוויות המחיר. גיליתי חולצות גבר ארוכות שרוול, שהתג עליהן 1,790 ש"ח. הזעקתי את המוכרת הצעירה כדי שאוכל להאמין למראה עיני. היא הסתכלה ואמרה: "כן, 1,790 ש"ח".
זכרתי, שלפעמים בתג המחיר יש סימון לפני המספרים וחשבתי בקול רם: "אולי ה-1 הזה מיותר"…
"לא", היא היתה אסרטיבית. "המחיר 1,790 ש"ח".
במתלה הסמוך היו חולצות נוספות, ארוכות שרוול. הפעם לא היה לי ספק. המחיר 2,290 ש"ח.
שוטטתי בארץ החלומות של הבגדים היפים והמחירים הנהדרים ומצאתי חולצות טי, שעולות רק 330 עד 350 ש"ח. אמריקה.
נזכרתי בסיפורו של ידיד טוב, שבנו, מיליונר בלוס אנג'לס, הזמין אותו למפגש חברים. הידיד הקשיש שלי הסתכל בסקרנות ישראלית ושאל את בנו: "שני צעירים אלה באים בטי שירטס, כשכל האחרים ליד השולחן מחוייטים?" הבן השיב בחיוך מבין: "חולצה כזאת עולה לפחות מאה דולר".
המשכתי בשיטוט וליד דוכן החולצות גיליתי מכנסי חוף לבנים מכותנה, ואולי היו אלה בגדי ים. המחיר 550 ש"ח. לא יפה לספר שיש לי משהו דומה, פחות מעוצב, וגם לא מכותנה נטו. המחיר: 30 ש"ח. לא אתמול, אלא לפני שנה. ולא זה בלבד, החולצה, שבה יצאתי לקניון, היא טי שירט שקניתי בשוק בעשרים ש"ח. חשבתי שתחזיק בקושי שנה, והיא מסרבת להתבלות כבר חמש שנים. איזה הבדל!
בצד השני של החנות הענקית, בדלפק הנעליים, פגשתי מוכר צעיר וחייכן. הסתכלתי בתוויות המחיר ואמרתי לו: "מחירי הנעליים אצלכם לא בשמיים. מחירי הבגדים דווקא כן".
"עד עכשיו הייתי קונה בגדים רק כאן", השיב. "אבל הייתי השבוע בחנות בקניון אחר ומצאתי אותו זוג מכנסיים שיש לנו, מאותו יצרן. כאן הם עולים 700 ש"ח. שם – 350. למרות שאני מקבל הנחת עובד, אסע לקנות שם".
"בהפרש המחירים תוכל לקחת מונית ספיישל ועוד יישאר לך עודף. לא מספיק לרדוף אחרי העלאת שכר. צריך לחשוב גם על הקטנת ההוצאות", סיימתי לתת לו שיעור קצר בכלכלה.
יצאנו מחנות הבגדים המופלאה ונכנסנו לסופרמרקט הסמוך. על דוכן הפירות מצאתי פתקים:  "אשקוליות" ולא פעם אחת, אלא פעמיים באותיות של קידוש לבנה.
חזרנו לישראל.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: