לוותר על בתי כנסת המתפוררים בגולה

יום השואה זה עתה עבר. הציבור בישראל (וגם ציבור יהודי בגולה) היפנה מבט לפולין ואוקראינה, ארצות השואה, ואל הארצות האחרות שאליהן פלשו הנאצים והשמידו, והשמידו והשמידו. האם עתה הזמן לעסוק בשרידים? אני מתכוון לשרידים הפיזיים, לא לאנשים ששרדו, אלא לבתי כנסת, בתי עלמין ומה שהיו מוסדות יהודיים.
יש בניינים חרבים, בתי עלמין אשר קוצים וחרולים עלו בהם, ולעומתם יש בניינים שמורים היטב, שעליהם ציון בולט: "כאן היה בית כנסת" או "כאן היתה ישיבה". מה לעשות בכל אלה?
ביקרתי בליטא ולטביה, הארצות שמהן עלו הורי לארץ ובהן הושמדו רבים מבני משפחתי. ביקרתי גם באוקראינה, שכוללת היום גם חלקים מברית המועצות (אודסה) או מפולין (גליציה, לבוב) – אזורים שבהם היה מרכז יהודי ענק ותוסס. ראיתי את פראג, שבה רצו הנאצים להקים מוזיאון ל"תרבות שנכחדה". המוזיאון קיים וראוי לביקור.
השאלה מה לעשות באתרי התרבות היהודיים התעוררה אצלי בעת ביקור בעיירה ז'זמר (Ziezmiarai), שבה התחלנו את מסענו בליטא. יואל רפל, המדריך המעולה, שבעקבותיו הלכנו כצאן מטיילים, הביא אותנו לעיירה, שבה נשמר הצריף ששימש בית כנסת. אחד מבתי הכנסת הבודדים שהיו בצריף ונותרו על תילם. אף יהודי לא נותר בעיירה זו.
נכנסנו באפלולית אל המבנה הגדול. אשה מקומית זעומת עפעפיים בשמלה חמה ועטופת מטפחת, פתחה את הדלת. לא שלט. לא סימן. סתם צריף ישן. בי הוא לא עורר כל השראה. רק מחשבה: צריך לטפל בעץ כדי שלא יתפורר ואולי לתת בו צבע למען מראה יותר מכובד.
אז התעוררה אצלי לראשונה השאלה, מה לעשות בהם, בכל המבנים הישנים, המתפוררים.
ישיבת פוניבז' היא שם דבר בישראל. בעיירה פוניבז' בליטא, נותר בניין גדול מרובע וחסר ייחוד. במקום ציון בליטאית ובאידיש, שכאן היתה הישיבה הגדולה. כיום בבניין יש מפעל כלשהו וגם בית קפה עממי.
בקובנו מצאנו את הבניין של ישיבת סלובודקה. תושבי רובע סלובודקה לא שמעו על הישיבה או על בית כנסת. אבל עקשנות של חברי, ישראל זכאי, ושלי הביאה אותנו עד הבניין בן שתי הקומות. הוא מוחזק היטב והודו נראה גם כיום. בחוץ שלט גדול בליטאית ובאידיש על הישיבה המפורסמת. נכנסנו פנימה ומצאנו… מפעל טקסטיל. בית חרושת לשמיכות קיץ.
העיר טלז בליטא היתה אף היא עיר ואם בישראל. בית הקברות היהודי נראה שמור, למרות שגדר אין לו. על המציבות מצאנו משפחה צעירה עם עגלת תינוק. הם ערכו פיקניק. התמזל מזלנו לעומת זוג ישראלי, שנסע במיוחד לבקר את קברי ההורים והנספים. הם חזרו מזועזעים: פרות רועות באחו של בית העלמין היהודי…
במסענו באוקראינה הגענו אל בית הכנסת הגדול בעיר ברודי. בניין-מצודה סגור מחשש קריסה. הרחבה הגדולה ליד בית הכנסת היתה מקומו של הרובע היהודי. כל הרובע גולח והשטח רוצף במדרכות גסות. אין שלט ואין סימן.
לא הרחק משם נמצאת העיר דובנו וגם כאן בית הכנסת הגדול נבנה כמצודה. אחרי המלחמה שימש כמוסך. הדלתות פרוצות ובמרכז הבניין הגדול נותר בור לבדיקת המכוניות. כל שטח הרצפה של הבנין הריק מכוסה בשכבה עבה של לשלשת צוצלות.
יום השואה עורר מחדש את השאלה: מה עושים באתרים היהודיים שהשאירו הנספים? לא נוכל לשמר את כל בתי הכנסת, בתי העלמין והמוסדות. הם שימשו ששה מיליון יהודים שנכחדו והיום איש אינו נזקק להם ואין גם מי שיתחזק אותם.
נראה לי שצריך לבחור, לשמר ולתחזק חלק קטן מבתי הכנסת ובתי העלמין. והאחרים – יש להסיר את היד מהם ולהפסיק להתייחס אליהם כאתרי קודש וזיכרון.
יכולה הסוכנות היהודית לקבל על עצמה שימור אתרים יהודיים כעדות לעבר, ואילו האתרים האחרים לא יישארו מקור לבושה ומבוכה.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אביבה  On 27 באפריל 2009 at 18:39

    אני מסכימה לדעתך שיש לבחור את האתרים הראויים להקדיש מאמצים לשמר את מה שניתן, על מנת לכבד את האתרים האלה ולותר על מה שלא ניתן לשמר בכבוד. אני חושבת שיש לסקור את האתרים המתפוררים האלה ולהקים כאן בארץ משהו בדומה "ל"מיני ישראל" על מנת לשמר את זכרונם.

  • יאיר דקל  On 26 באפריל 2009 at 22:48

    לכתוב האלמוני:
    למה אתה מביע דעה? למה אתה לא חותם את שמך?
    בדיוק מאותה סיבה אני מביע את דעתי, בהבדל שאני חתום בשמי המלא על כל הפוסט.
    לרני,
    נכון. אתה היורש החוקי. גם אני היורש החוקי. כל עם ישראל הוא היורש החוקי.
    חלק מן האתרים הפכו למקומות לא ראויים, למקומות שלא מתייחסים אליהם כראוי ולא מחזיקים אותם כראוי.
    צריך להחליט אלו מקומות ראויים – ואז להשקיע כסף ועבודה בטיפוחם.
    הרכוש המתפורר שאני ראיתי, לא יוסיף דבר לעם הארץ.

  • רני  On 25 באפריל 2009 at 22:22

    אל אלוהים יש עוד מי שחושבים שהרוצח הוא היורש?וזה נוגע גם כאן בבית.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 25 באפריל 2009 at 17:53

    למה אתה חושב שהשאלה היא שלך? ולמה אתה חושב שאתה צריך לתת את התשובה?
    זו שאלה ותשובה של תושבי המדינות האמורות, ובטח לא של ישראל.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: