בית בתשעה מיליון

בפוסט הקודם ("נוסטלגיה לשכונת תל נורדוי") הזכרתי את הספר "הכיף השלישי", שכתבו שתי ידידותיי, ליאורה עיני ודבורה שפירא-נמיר – ספר ההצעות לפנסיונרים שעיתותיהם בידיהם. ליאורה ודבורה מציעות: לכו לראות דירות. קניתי את ההצעה והלכתי עם חברי, יוסף גלבוע, לראות את רמת אביב החדשה, השכונה הצפופה, שנבנית על אדמות הגוש הגדול בתל אביב.
נסענו ברחובות המבהיקים, שבהם צומחים בניינים מרובעים, מודרניים, שתושביהם יסתכלו, כמו פעם, מרפסת מול מרפסת. נכנסו לבניינים, שדייריהם טרם הגיעו ומצאנו פועלים שעוסקים בהתקנת מיזוג אויר או בטיוח אחרון וחיבורי הברגים.
הדירות עירומות מריהוט, אבל ניתן להתרשם. בעיקר מהמחיר…
לפנינו דירת גן דו-קומתית: סלון קטן, דחוס, לא נוח אבל התקרה גבוהה כדי שתי הקומות – חדר שגובהו גדול מאורכו. בקומה השניה יש שלושה חדרים קטנים, צפופים. יש גם מרפסת וקצת חצר לגינונת. המחיר – מ-600 אלף דולר ומעלה. בעברית – קרוב לשניים וחצי מיליון שקלים.
מי שרוצה לגור בתל אביב ויכול – שישלם. לי עבר החשק לקנא בעשירים.
המשכנו אל הקצה הדרומי של השכונה, סמוך למסלול של שדה דב. שם, על גבעה, נבנים קוטג'ים רחבי ידיים, שמשקיפים אל הים מעבר למטוסים הנוחתים. כאן הזמין אותנו להיכנס היזם, שבונה שני קוטג'ים צמודים, כל דירה מתפרסת על 300 מ"ר על פני ארבע קומות.
גם הבית הזה נמצא בשלבי בניה מתקדמים. נכנסנו לאולם, המשמש סלון וכל הקיר המערבי חלון, הצופה מערבה. עולים במדרגות אל הקומה הבאה, שבה חדר שינה גדול וקיר-חלון משקיף ממרומי הגבעה אל הים. "יהיה כאן פארק. אסור לבנות", מסביר האיש, שמממן את הבניין במטרה למכור אותו ברווח הולם. הוא נראה שמח לבואם של אורחים, אף שאין להם כל כוונה לקנות. רק להסתכל.
סידרת מדרגות מביאה אותנו לקומה נוספת ובה דירת-הורים – חדר אחד ומרפסת ענקית. עולים במדרגות, כי החשמל עדיין לא חובר ולכן המעלית הפנימית איננה פועלת.
אחר כך יורדים אל המרתף הענק שבצידו חצר קטנה ובתוכו מקלט פנימי. "אני לא מתכוון לגור כאן", הוא מסביר במענה לשאלתנו. "אני מבקש תשעה מיליון בעד הבית. שקלים. בדולרים זה שניים ורבע מיליון".
מי שיכול לשלם – מומלץ.
בתום סיור קצר בשכונה, העצה של ליאורה ודבורה התאימה לי.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מיכאל  On 26 בפברואר 2009 at 8:48

    אף אחד מחברי לבית הספר היסודי לא גר יותר לא ברמת אביב ולא בתל אביב. רון חולדאי וחבר מרעיו דאגו יפה מאד לסלק את כל הבנים של תל אביב.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 25 בפברואר 2009 at 21:50

    באמת מעניין להציץ לדירות חדשות. ובכל העיתונים כתבו שמחירי הדירות במגמת ירידה. לא תמיד מה שכתוב קשור למציאות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 25 בפברואר 2009 at 17:40

    שם, טייפינג

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 25 בפברואר 2009 at 17:38

    יצרת מרמת אביב, אבל רמת אביב לא יצאה ממך. שופוני אנאס, גרתי ברמת אביב, היה יקר וצפוף, עכשיו אני גרה במשהו מנקר עיניים אחר.

  • גלי  On 25 בפברואר 2009 at 13:41

    אני גרתי ברמת אביב החדשה ואי אפשר היה לזוז שם.
    הרחוב הראשי שם זריצקי הוא צר נורא והוא דו-סיטרי. כאשר מכונית אחת נוסעת בנתיב אחד אף מכונית אחרת לא יכולה לנסוע בנתיב ממול.
    כי כל כך צר. כל הדירות צפופות ובקושי אפשר לזוז בתוכן. החדרים כל כך קטנים בגלל שהאדמה ברמת אביב החדשה נורא יקרה וצריך לחסוך.
    פותחים חלון וישר נמצאים בבית של השכנים.
    הכל קטן-קטן. אבל יקר-יקר.
    המרפסות קטנות לאין-שיעור.
    ואז יום אחד נמאס לי לגור בקופסת סרדינים ועברתי לבית ענק בכפר. פשוט נמאס לי.
    והיום אני גרה בבית של כמה מפלסים עם גינה ענקית.
    הבית שלי הוא בערך בגודל של חצי בנין שם ברמת אביב החדשה.
    והגינה שלי היא בגודל של הגינה של בנין שם ברמת אביב החדשה. אז למה לגור ברמת אביב החדשה ולשלם כדי לגור תת-תנאים?

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: