נמצא ספרו הישן של עזריה אלון

הספריה שלי גדלה וקטנה, כמו אקורדיון. ספרים נאספים ונאגרים וממלאים את הארונות עד אפס מקום ואז, כשעוברים דירה, חלקם נעלם לאי שם. בדירה החדשה, מתחדש האיסוף.
לפני כשלוש שנים, כשעברנו מדירה מרווחת לדירה קטנה, אמרה האשה נחרצות: "צריך להוציא חלק מן הספרים. בדירה החדשה אין מקום לכולם".
ההכרזה נשמעה נחרצת והגזירה היתה קשה. אחרי התלבטות והיסוסים, החלטתי להוציא את הספרים שבהם לא נגעתי זמן כה רב וכנראה כבר לא אפתח יותר. הספריה קטנה והותאמה לממדים החדשים. נותר מקום להוסיף רק עוד מעט.
חגיגת תשעים שנה לעזריה אלון, אבי החברה להגנת הטבע (עם אמוץ זהבי), האיש שהצליח לשמור את פרחי ארצנו ומנהל מאבקי אינסוף למען שמירת הטבע, הזכירה לי את ספריו, ששלושה מהם היו בספרייתי: "77 ‬שיחות על טבע"‮ (א'-ב') ו"‬על העצים ועל האבנים‮".
"מעניין", חשבתי כשהלכתי השבוע להחליף בספריה הציבורית בשכונה, "האם הספרים הללו יהיו מעניינים גם היום כפי שעניינו אותי כשהייתי בן שלושים? הרי החצב, החרחבינה והחבלבל לא השתנו, ואני כן?"
בכניסה, כמקובל בספריות ציבוריות רבות, יש ארון ובו מגובבים ספרים ישנים, שתרמו התורמים וכבר אין חפץ בהם. שלט כתוב ביד מציין "אפשר לקחת. חופשי".
תמיד אני עוצר ליד הכוננית, שבה מוצעים הספרים ולרוב אני מוצא איזה בסט סלר שקראתי פעם או ספר שאת שמו שמעתי. הסקרנות מעוררת אותי לקחת משהו מן ה"מציאות" ולעיין. החוויה של קריאת ספר טוב ישן אינה שונה מן החוויה של גילוי ספר טוב חדש.
בשבוע שעבר עברתי ליד ארון הספרים הנעלבים והנה מציאה של ממש – הספר "77 שיחות על טבע (א)" מאת עזריה אלון נחבא מעט במדף התחתון, בינות לשנתון סטטיסטי חסר ערך ורומן למשרתות חסר ערך עוד יותר.
לקחתי את הספר ומיהרתי הביתה, אל הספה, לקרוא מחדש. הספר יצא לאור לראשונה בפברואר 1964 ובמשך ארבעים וחמש השנים הללו, לא השתנו הפרחים, לא השתנה הסגנון ולא פחת העניין.
עזריה אלון משדר כבר חמישים שנה בקול ישראל את פינתו "בדרך אל הטבע". הסגנון הישיר, הענייני, הנקי ולא מצועצע – לא השתנה, לא איבד מחיוניותו. כך גם "77 שיחות על טבע", שהיו כינוס ראשון של השיחות ברדיו.
הלכתי להחליף ספר וקבלתי מתנה מן הספריה.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יאיר דקל  On 10 בפברואר 2009 at 14:16

    כתבתי את סיפורו של ספר אבוד ולא את תולדות החברה להגנת הטבע. אבל ראוי להזכיר את פרופ' היינריך מנדלסון, חוקר הטבע הנודע, שהיה מורו של אמוץ זהבי (לימים פרופסור בעצמו).

  • אהרון חבר  On 10 בפברואר 2009 at 4:05

    כשמדברים על הקמת החברה להגנת הטבע רצוי לא לשכוח את פרופ' מנדלסון

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: