קונצרט זה לא תמיד רק מוסיקה

כשהתותחים רועמים, המוזות שותקות. באבו גוש – לא.
בימי מלחמה אלה (או מערכה או מבצע), הפעילות התרבותית אינה נפסקת, וכך התכנסנו, חובבי מוסיקה קולית קלאסית, בשבת בכנסיית אבו גוש לשמוע קונצרט בביצוע של מקהלת מורן.
המוסיקה נפלאה (סן סנס, אלגר, מנדלסון, שוברט ומוצרט וגם מלחינים ישראלים) והקהל קשוב. הפעם לא שמעתי אידיוט, ששולח סמסים באמצע קונצרט.
ולפתע, בין יצירה ליצירה, המקהלה נאלמת. גרשון כהן, שנושא על כתפיו את פסטיבל אבו גוש, עולה על הבמה ומודיע: באולם נמצא אורח הכבוד, הנרי קלאוזנר. אבי המקהלות בארץ, והוא חוגג יום הולדת תשעים. רגע של דממה ואחר כך מחיאות כפיים אדירות.
למי שאיננו יודע – קלאוזנר, ממייסדי קיבוץ יקום עלה לארץ ב-1931. במשך עשרות שנים יסד מקהלות וחבורות זמר, לימד ילדים לשיר ומנצחי מקהלות – לנצח. בימים שההסתדרות היתה המדינה בדרך, היה ראש מדור מקהלות בה. והיום הוא בא, לעתים, לשמוע את ה"נכדים" – בני בניהם של מנצחי המקהלות, שלמדו אצלו שיעור.
נעמי פארן, המנצחת של מקהלת מורן, הפתיעה את הקהל ואת חתן השמחה. היא ירדה מן הבמה, חיבקה את הישיש והודיעה: "אתה תנצח על הקטע הבא – אווה ורום מאת מוצרט".
הנרי קלאוזנר, נרגש ונפעם, קם על רגליו, מאמצע השורה הראשונה החווה קידה לקהל וביד בוטחת ניצח על המקהלה והקהל שהצטרף אליה. היה זה, אולי, הקטע המרשים ביותר של המקהלה המיוחדת הזאת.
קונצרט זה לא תמיד רק מוסיקה.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: