יום הולדת של הפתעות

ב"פרלמנט" של יום ששי נערך דיון: איך עורכים יום הולדת מיוחד למי שמלאו לו שנים רבות. כל אחד הרים כוס (קפה) והציע רעיון. אחד סיפר על יום הולדת שכבר התקיים. יום הולדת של הפתעות, שערך לאשתו כשמלאו לה שבעים. הרעיונות מצאו חן בעיני ואני מביא אותם בלשונו:
"בהתחלה שוברים את הראש ואחר כך מבצעים. וזה התחיל כך: ביום שני, ביום התאריך, נערך מפגש משפחתי ואחר הברכות והעוגות, הודעתי חגיגית לאשה: "זה לא הסוף. יהיה המשך!"
"לפי התוכנית המוסכמת עם הבת, המארגנת הראשית, נעשה הכל בהפתעה. החוגגת לא ידעה דבר וביום חמישי, בבוקר, הסברתי פנים לרעייתי ואמרתי: 'אורזים. היום יוצאים לחופש'. השאלה 'לאן?' נשארה, כמובן, ללא תשובה.
" בדרך עצרנו ליד ביתם של חברים טובים, שעמדו, כראוי, עם מזוודה בפתח הבית. הם קיבלו טלפון זריז מאחורי גבה של האשה, כשיצאנו מן הבית. האשה הופתעה (הפתעה שניה בסידרה) ושמחה.
"הדרך לאמירים שבגליל העליון היתה נעימה. יום חמישי אחר הצהריים היה יום-של-אין-פקקים. במשעולי כפר הטבעונים, בין עצים ירוקים ושיחים פורחים, כאשר הרי הגליל מביטים אלינו, הגענו אל הצימרים המוזמנים. בחדר, על המיטה, הרבה בלונים צבעוניים ומכתב ברכה (שהנכד הכין ושלח מראש בדואר).
"בערב, הולכים למכולת של אמירים להכין מצרכים לארוחת הבוקר. עכשיו הגיע תורי להיות מופתע: הבת מצלצלת לאמה – 'יש בעיות בוועד הבית'. שיחתן נינוחה אבל אני נרגש. השיחה הזאת לא היתה בתוכנית. מיהרתי לצלצל מן החדר השני לברר מדוע נתקע לנו ועד הבית באמצע יום ההולדת. ההסבר: 'זאת היתה סתם שיחת הטעיה'. המשפחה עם שלושת הנכדים כבר בדרך.
"עוד רבע שעה ולחוגגת יש הפתעה רבתי: כל הנכדים באים לחבק את הסבתא ההמומה. אחר כך הם מתפזרים לצימרים שלהם. 'כבשנו' את אמירים. את הערב הקריר הילדים מבלים בג'קוזי החמים באוויר הקר בחצר.
"בבוקר, בעוד אנחנו מתכוננים ליום של חופשה – דפיקה בדלת. האשה מזדרזת לפתוח ו…שוב מופתעת: על מגש קש הגיעה ארוחת בוקר חגיגית לכל המשפחה והאורחים. לא צריך להכין, לא צריך לרחוץ כלים. צריך רק לאכול.
"ושוב דפיקה בדלת, והפעם גם אני מבולבל. איש צעיר מודיע: 'אני מדריך הטיול שלכם'. הבת, ששיתפה איתי פעולה בתכנון, החליטה להפתיע גם אותי, חובב טיולים שכמוני, והזמינה מדריך. הצעיר עובד במוסד ציבורי ובשעות הפנאי מוליך מטיילים בשבילי הגליל. מאמירים נסענו אל קצהו של נחל צלמון. המטיילים ירדו מן המכוניות ושני נהגים נסעו להשאיר מכונית אחת במורד הנחל. אחר כך יכולנו לצעוד בחבורה במסלול הכבוש באפיק, כששמש חורפית מרוממת את מצב הרוח, הילדים מתרוצצים והמדריך מתאר את תולדות ההתיישבות באזור ומראה את מלחמת הזיתים על מורד ההרים והוואדי – כפריים ערביים נוטעים עצים כדי להרחיב את שטחיהם ומנגד, יישובים יהודיים עולים על הקרקע לתפוס מאחז.
"הטיול לא הסתיים בהליכה. יצאנו מן הוואדי ונסענו לסיור בכפרי הסביבה שבסופו הובאנו למסעדה חבויה בכפר דרוזי ובה אכלנו ארוחה אתנית מיוחדת, נטולת בשר (לפי הזמנה).
"אחרי טיול נוסף בשבילי אמירים בשעות אחר הצהריים וגמיעת הנוף ההררי, תהתה כלת יום ההולדת בקול רם: יש לכם עוד הפתעות? ואמנם, היו!
"השבת התחילה בארוחת בוקר דומה, שהגיעה, כמו אתמול, על מגש-קש גדול. עכשיו איננו צריכים להרחיק מאמירים. על פיסגת ההר במושב שפר הסמוך, מקיימת משפחת תוויאור קונצרטים קלאסיים מדי שבת בבוקר באולם המרווח בעליית הגג שלהם.
"את ארוחת הצהריים בילינו באחת המסעדות בגליל העליון, כשבתוכנית לנסוע לבקר בטבעון את בת הדודה היחידה של כלת השמחה. אולם גם ביום הולדת של הפתעות – יש הפתעות. בעיצומה של סעודת השבת המשפחתית העליזה, מזמינים אותנו ליום הולדת השמונים של בן דוד קרוב, שתיערך הערב בקיבוצו, החותרים, על שפת הים.
"כך נסענו תחילה לפגישה המשפחתית המתוכננת בטבעון וסיימנו את יום ההולדת ביום הולדת".
ה"פרלמנט" הרים כוסית והבטחנו להעתיק רעיונות. למדנו שעם קצת מחשבה אפשר לחגוג אחרת.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: