העתונאים: יהיה רע…

נדמה לי שבעיירה היהודית היו שואלים תמיד בדאגה רבה את השאלה: "מה יהיה?" וחשבתי שהתקדמנו מאז. אולם סקירת עתונים, בעיקר הכלכליים, גילתה לי שהדאגה נשארה וגם השאלה נותרה בעינה. אבל הפעם יש תשובה: "יהיה רע".
אנחנו בפתחו של משבר כלכלי עולמי והעתונים התגייסו לתאר לנו מה יהיה. המלים "צפוי" (או "צפויים"), "לקראת", "הערכות" ו"היערכות" מתגלגלות על כל כותרת. הכותבים צופים לנו מה יהיה. ממש תנועת הצופים.
ידעתי, שמאז חורבן הבית הנבואה ניתנה לשוטים. גם ידעתי שיש מגידי עתידות, יש קוראים בקפה ויש החוזים בקלפים. עתונאים לא היו בין בעלי המקצוע האלה. לי אמרו במערכת: "אל תתנבא. כתוב על עובדות. תביא מידע מדוייק". בינתיים עבר זמן ומשהו השתנה, והיום העורכים הראשיים אומרים, כנראה, לכתבים: "הביאו תחזיות"…
ליקטתי דוגמאות אחדות והן מצביעות על הכלל. בערב החג הכין דה מרקר את קוראיו עם הכותרת המבטיחה: "המשק הישראלי מצטרף לאווירת המיתון הגלובלי; בכירים במשק: גלי פיטורים אחרי החגים (20.10.2008). ההמצאה לא היתה של הכתבים, אלא הם ציטטו כמה בכירים במשק. ההבלטה והאווירה היתה של המערכת.
החינמון ישראל היום הצטרף בכותרת הראשית: "לקראת פיטורים במשק".
מעריב קבע ולא בטור האסטרולוגי (22.10.2008): "גל פיטורים במשק בתוך חודשיים".
באותו יום, פרץ דה מרקר בכותרת ראשית: "אופציה להלאמת חלק מהבנקים – גם בישראל". טוב, זה לא בדיוק עתידני. זאת רק אופציה… ולמחרת הוסיף אותו עתון: "השווקים מתעוררים לסיוט". זה לא עתידני, סתם מפחיד. אבל בכותרת בצד מעיד העתון על העתיד בחו"ל: "ארגנטינה בדרך לפשיטת רגל שניה בתוך עשור". ועוד בטורצד: "הערכות: סנדיסק תפטר עשרות עובדים בישראל". ייתכן שההערכות הללו אמנם התקיימו, אבל היו גם הערכות שלא כל כך התקיימו.
שתי נוסחאות משולבות פועלות כאן: תחזיות לעתיד והפחדה. את הדה מרקר אני מצטט יותר, כי הוא מצטיין אף יותר מעתונים אחרים.
ומה יגיד העתיד? עורכי עתונים חושבים לעצמם – אם יתקיימו הדברים, נוכל לטפוח על השכם ולכתוב: "כפי שכתבנו" או "כפי שניבאנו" והקורא ישמח על העתון המוצלח שלו. אם הדברים לא יתקיימו – מי יבדוק? מי יזכור? בינתיים מיהרו המוני בית ישראל לפדות קופת גמל. אחר כך יכלו לקרוא באותם עתונים את ההערה, שצריך לשמור על קור רוח, שצריך להשאיר את הכספים, שלא צריך למהר…
עם ה"תחזיות" משולבת ההפחדה. עם ישראל הנרגש, החששן, המוטרד, רץ לקרוא עתונים, לשמוע רדיו ולצפות בטלוויזיה בעת שמעוררים את הפחדים הקמאיים שלו. תכונה מוזרה של העם שלנו. תכונה, שהבאנו מן העיירה יחד עם השאלה "מה יהיה?"
התקשורת הישראלית, תנועת הצופים לעתיד, משיבה: "יהיה רע".
קורא שיידע את הרקע ל"נבואות", אולי יפחד פחות מן הצפוי ואולי ישקול ביתר מחשבה כיצד לפעול בעת משבר אמיתי. הוא, כנראה, צפוי לנו.

דבריו של חתן נובל, פרופ' ישראל אומן בעניין זה :

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3617145,00.html 

ציטוט:
"העולם הזה נחלק למוצלחים ולישרים. המצליחים יורדים לנכסי ישרים והישרים מאמינים להם ונטרדים על ידיהם".
ש"י עגנון, סיפור פשוט

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 31 באוקטובר 2008 at 9:30

    "קורא שיידע את הרקע ל"נבואות", אולי יפחד פחות מן הצפוי ואולי ישקול ביתר מחשבה כיצד לפעול בעת משבר אמיתי.

    הוא, כנראה, צפוי לנו."

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: