אפלה או מאפליה

ידיעות אחרונות עשה מעשה מופלא, שכמותו לא זכור לי בדברי ימי העתונות בארץ – הוא חילק לכל קוראיו את הספר "לב האפלה" מאת ג'וזף קונרד. הספר, בתרגום חדש של שולמית ויאיר לפיד, הודפס במלואו כחוברת וצורף לעתון לציון יום הכיפורים.
לא הכרתי את התרגומים הקודמים של "בלב המאפליה" וחבל. חור בהשכלתי. יום הצום והשקט התאים לי לקרוא את הספר במלואו וכבר הזמנתי את התרגום הקודם שלו. ספר מרשים ומעניין לקרוא גם את התרגום הקודם.
עיקר הסיפור, למי, שכמוני, טרם קרא: ספן ותיק, מרלו שמו, מספר לידידיו על מסעו בסירת קיטור ישנה על נהר באפריקה כדי להביא מטען שנהב. כמה לבנים ועמם עובדים כושים שטים בנהר המסוכן, בינות לשבטים עוינים ואלימים, מטרתם – להגיע אל קורץ, האיש שעזב את הציוויליזציה, השתקע בינות לכושים הפראים ושולח יותר שנהב מאשר כל תחנה אחרת. איש שהוא גם סמל וגם חלום למרלו, הספן המספר.
סיפור קצר ויש בו הרבה יותר מאשר סיפור. יש בו תיאור נפשו של אדם. מבט אל תוך האדם הלבן ויחסו אל האדם האחר – השחור. מבט אל תרבות, שמעורר למחשבה.
הסיפור שפורסם לראשונה ב-1899 עדיין אקטואלי, עדיין מעניין ועדיין מיוחד.
אינני יודע מה היו מניעיו של עורך ידיעות אחרונות שבחר בספר מעולה זה ולא איזה שרבוט של גרפומן מודרני, שממלאים את מדפי חנויות הספרים. הבחירה מצויינת ואני מקווה שהספר שיגיע לתפוצה המונית (יחסית), יעורר לא רק לקרוא אלא גם לחשוב.
אין בידי תרגומים קודמים לספר זה, אבל מנסיוני המועט בספרים שיש להם תרגומים מודרניים, אני מצדד בתרגומים הישנים, שיש בהם יותר קסם. יותר משיכה ואולי גם יותר הבעה.
התרגום הקודם לספר זה נקרא "לב המאפליה". מי מכיר את המלה "מאפליה" והמתרגמים בחרו לקרוא לספר פשוט "לב האפלה". פשוט, חסר חן וחסר ייחוד. תרגום נכון, אבל אין בו שום קסם ומיסתורין, שכל כל מסקרנים בשם הישן.
בתרגום הישן, המלים האחרונות של קורץ הן: "זוועה, זוועה". בתרגום החדש: "אימה, אימה".
נדמה לי ששוב חטאו המתרגמים בפשטנות של השפה. כדי להבהיר לקורא את הדברים הם נוקטים במלים הלא מתאימות. לא אימה תקפה את קורץ הגוסס, אלא זוועה. לפחות לי, כקורא, זה מתאים יותר.
הספר מעורר למחשבה. לא למחשבה מסויימת אחת בלבד. כל אחד יחשוב כדעתו שלו, אבל מאד רצוי שנחשוב. יותר מדי דברים נעשים בלא כל מחשבה.
הסיפור המקורי במלואו:

http://etext.virginia.edu/toc/modeng/public/ConDark.html  

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסתי  On 11 באוקטובר 2008 at 22:55

    ולהשטיח ולרדד כל קלאסיקה באמתלא שהתרגום הקודם ארכאי ולא נגיש.
    מודה שאני אישית מתעבת את הקונספט החדש הזה, בעיקר לחושך העובדה שלא נתקלתי בתרגום עכשווי טוב מזה שהיה קודם. וזה התחיל בשטן במוסקווה שהאמן ומרגריטה שבא בעקבותיו פשוט איבד את כל החן שהיה שם, והגיע לשיא במלכוד 22 האיום ונורא שיצא לאחרונה למדפינו.
    את התרגום החדש ללב המאפליה לא ראיתי, אבל מודה שלא מצפה לגדולות בעיקר אחרי התיקון העכשווי כה לשמו – כפי שציינת.

    ולגבי אפוקליפסה משה, הספר הוא אפילו לא הבסיס לסרט אלא יותר מקור השראה לפרשנות קריאטיבית במיוחד שהפכה ליצירה הקולנועית

  • משה הרפז  On 11 באוקטובר 2008 at 22:16

    הספר של הסופר הפולני שהתאזרח בבריטניה הוא הבסיס לסרט אפוקליפסה עם מרלון ברנדו כקולונל הבלתי שפוי (קורץ?) שבלב האפלה ביערות דרום-מזרח אסיה

  • דני  On 11 באוקטובר 2008 at 21:28

    אכן ידיעות אחרונות ראיים לשבח על היזמה.
    פרסמתי פוסט בנושא זה בדיוק בדה מרקר, כאן:
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=662722
    בנוגע לשם הספר, דעתי כדעתך, "לב המאפליה" הוא גם מדויק יותר וגם מתאים יותר לרוח הספר.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: