מי רוצה מלחמה?

ישראל לא רוצה מלחמה עם איראן; ישראל רוצה שלום; ישראל מעדיפה את הנתיב הדיפלומטי – זה כל כך ברור, זה כל כך ידוע. הרי כל דוברינו, מראש הממשלה ועד אחרון המבקרים בארצות הברית חוזרים על הדברים כמו מנטרה. ובכל זאת, אני מוטרד.
אני רגיל לתשפוכת הספינים, שיוצאת מלשכת ראש הממשלה ומ"גורמים בכירים" המגיעה אלי בכל אמצעי התקשורת. מסיבות אישיות, אני קורא עיתונים לעתים יום או יומיים ואפילו שבוע אחרי שהם מתפרסמים. ואז, ממרחק הזמן, קל להבחין בסדרה האינסופית של שקרים (ספינים בעברית נאה), שממטירים עלינו מנהיגינו. לא ארחיב על כך הפעם. בוודאי תימצאנה הזדמנויות מתאימות.
אני רוצה לעסוק בפרסומים על האיום האיראני. פרסומים מטרידים, שאנחנו נחשפים אליהם כבר שנים רבות ובחודשים האחרונים הם הולכים ומתרבים מאד. הרבה יותר מדי.
לפני למעלה משבוע פורסמה בידיעות אחרונות כתבה על כך שה"איום האיראני" נשלף מחדש, כבר שנים רבות, בכל פעם שתקציב הביטחון עומד לדיון. כתבה זו איננה הראשונה, שמביאה את הטענה כי מערכת הביטחון משתמשת באיום האיראני כאמצעי להגדלת תקציב.
לאור הכתבה, סקרתי את הפרסומים הטריים, שמגיבים במישרין או בעקיפין על איומיו של "השטן הגדול" אחמדינג'ד. אתחיל במידע, שהודלף לניו יורק טיימס לפני חודשים ספורים, על אימון של מטוסי חיל האוויר שנערך מעל הים התיכון. המטוסים הישראליים טסו למרחק של 1500 ק"מ וזהו המרחק מישראל עד המטרות האיראניות.
מכיוון שהפרסום בא מארצות הברית, הרי מותר לצטט אותו בישראל כי הגיע מ"מקורות זרים". הוא בוודאי גם נכון, כי המידע פורסם בעיתון רב המוניטין.
בירור העלה, שמקור ההדלפה לאמריקנים היה… בארץ. מקורות ישראליים מהימנים מסרו את הדברים לעיתון. אינני יודע אם המקורות הישראליים ציינו גם את הפרט הקטן אודות המרחק עד האתרים האיראניים. אולי העיתון האמריקני הוסיף אותם מיוזמתו. אולי.
דעתה בנושא של בת בריתנו הגדולה הושמעה לפני חודשים ספורים. קצין בכיר ביותר בצבא האמריקני הגיע לביקור דחוף בישראל והודיע נחרצות, שארצות הברית איננה מעוניינת במלחמה באזור. דבריו נפלו על אוזניים ערלות.
שאול מופז, השר האחראי על הקשר הביטחוני עם ארצות הברית, אמר בתחילת יולי בראיון למוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות: "חלון ההזדמנויות נסגר. לא יהיה מנוס מלתקוף את איראן כדי לעצור את התכנית הגרעינית האיראנית".
הדברים פורסמו כהערת שוליים בראיון ארוך ומקיף, שעסק בנושאים מגוונים. אבל אחד העורכים גילה את הפנינה בשולי הראיון והעביר אותה לכותרת הראשית של העיתון ביום ששי, יום התפוצה הכפולה. לא פלא שדבריו של שר בטחון לשעבר, רמטכ"ל לשעבר ושר בכיר כיום, השפיעו על מחירי הנפט בעולם.
האם עורך בידיעות אחרונות שם לב לפנינה שהועלמה בראיון, או, אולי, מישהו הפנה את תשומת לבו של העורך לכך שהידיעה היתה מוצנעת מדי?
תחילה חשבתי שרק במקרה הובלטו הדברים בידיעות אחרונות. אבל מסתבר, שזאת לא היתה פליטת פה של שאול מופז. ביום 1 באוגוסט פרסמה סוכנות הידיעות הכלכלית בלומברג, ששר התחבורה וסגן ראש הממשלה אמר בהרצאה בוושינגטון, שאיראן נמצאת על סף "פריצת דרך גדולה" בתוכנית הגרעין שלה, וזהו מצב "בלתי נסבל", והוסיף: "זהו איום קיומי עבורנו ועלינו להבטיח שנהיה מוכנים לכל אופציה".
באותו יום הוסיפה סוכנות רויטרס באותו עניין: " דבריו גרמו להתגברות ההערכות כי ישראל או ארצות הברית עשויות לבצע תקיפה באיראן". כן, זו לא היתה פליטת פה של מופז.
שאול מופז לא לבדו. הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, קיים ביקור עבודה בן שבוע בוושינגטון ובמהלכו אמר ב-23 ביולי, כי "כולם מבינים, גם האמריקנים וגם אנחנו, שצריך להכין את כל האופציות". אשכנזי ידוע כאיש ללא פליטות פה. הוא אמר את הדברים בין הראיון הראשון של מופז ובין ההרצאה השניה שלו. מן הסתם היה תיאום בין שני אנשי הביטחון הבכירים של ישראל.
אם לא די בכך, גם "מר ביטחון", אהוד ברק דיבר עם שר ההגנה האמריקאי, רוברט גייטס והדברים לא נשמרו בסוד. אהוד ברק אמר ש"תוכנית ההתעצמות של איראן מסכנת את יציבות האזור והעולם כולו". לידיעה רשמית זו לא הוספה הערה בנוסח "תחזיקו אותי", שישראל עשויה לתקוף את איראן.
האם רק מקרה הוא ששר ההגנה האמריקאי, רוברט גייטס, אמר שמלחמה עם איראן עלולה להיות הרת אסון. "מלחמה נוספת במזה"ת היא הדבר האחרון שארה"ב צריכה", כשנמשכת המעורבות שלה בעיראק ובאפגניסטאן. דבריו של גייטס צוטטו בהארץ בסוף יולי. הם תורגמו מן המאמר הפותח של רבעון המכללה למלחמה בזרוע היבשה של הצבא האמריקאי. שם הציע גייטס להסתפק ב"השארת דרך הפעולה הצבאית על השולחן, בהתחשב במדיניות המשטר האיראני המחוללת אי יציבות, ובסיכונים הגלומים באיום גרעיני איראני עתידי".
זאת לא היתה הפעם הראשונה ששר ההגנה פרסם את אזהרתו. הוא השמיע את דבריו כשלושה חודשים לפני כן, בשיחה עם קצינים וצוערים בווסט פוינט. זה היה בערך באותו מועד שמקורות עלומים גילו לניו יורק טיימס על האימון של חיל האוויר הישראלי.
יש כאן שיטתיות – גורמים ישראליים מלאי נכונות למלחמת מגן באיראן, מין "זבנג וגמרנו", מול עמדה אמריקנית קבועה שאיננה ששה לקרבות.
שמתי לב, שהגורמים הישראליים הרואים את המלחמה כמוצא יחיד הם יוצאי צה"ל. קצינים בכירים לשעבר, שמלחמתם אומנותם. ורושם זה קיבל משנה תוקף אחרי ששמעתי בסוף השבוע האחרון הרצאות על מלחמת ששת הימים, שמתי לב לדמיון בתופעות אז והיום: בימי החרדה של ערב המל
חמה ב-1967, הממשלה היתה חלשה והמערכת הפוליטית עגומה. אלופי צה"ל נפגשו עם ראש הממשלה לוי אשכול ועם שרי הממשלה והביעו את דעתם הנחרצת בעד הקדמת המלחמה. לאחר מעשה היו פרשנים שכינו זאת "פוטש" והיו פרשנים שדיברו על "מרד הגנרלים".
אישור מסויים לאירועי 1967 קיבלתי מפיו של אלוף בצה"ל באותם ימים. בהרצאה באותו יום עיון בסוף השבוע, הוא אמר שלא היה "פוטש", אבל אלופי צה"ל "אמרו לשרים את דעתם".
האם גם היום אלופי צה"ל "מביעים את דעתם"? אינני יודע, אבל המערכת הפוליטית, הנהגת המדינה, נמצאת בשפל. שפל הרבה יותר עמוק משהיתה הממשלה ב-1967. אז היה ראש ממשלה חכם (אם גם מגמגם…) שעצר את המערכה, נתן לצה"ל שהות להתכונן ולאמן את המילואים. הוא לקח פסק זמן כדי לקבל גיבוי בינלאומי למלחמת ששת הימים.
היום, צמרת המנהיגות הישראלית מדברת. מתריעה. מאיימת. מנופפת בידיים כלפי האוייב. אבל לא מפחידה אותו. הדיבורים של השרים ושל ה"גורמים" אינם מביאים תועלת. אולי דווקא נזק: אנו רואים נסיגה בנכונות האירופית להטיל סנקציות על איראן, וארצות הברית מעדיפה את דרך המשא ומתן. וגם אחמדינג'ד לא נראה נפחד.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • צבי, ירושלים  On 9 באוגוסט 2008 at 16:30

    אכן ניתוח מענין של הצהרות ופרסומי תקשורת, אבל לדעתי זה יוצר ערפל קרב אצל האיראנים שכבר לגמרי מבולבלים מכל ההצהרות. הם חושבים שיש כאן תכנון. שמתי לב כי כל פעם שיש ריכוז שלה צהרות ישראליות – אמריקאיות כי האופציה הצבאית אפשרית הם מודיעים על תמרונים חדשים ומפרסמים איומים חדשים.
    האומנם איראן המפגרת כלכלית הפכה למעצמה כה חזקה ומתוכחכמת? להבנתי בכלל לא, אבל היא מצליחה לסרס את המערב שאינו מבין את התרבות האסלאמית. אם תפעיל ארה"ב את כוחה האווירי איראן תכנע כנראה במהירות כי בעיני האיאתוללות חשובה יותר השמירה על שלטונם מאשר מלחמה בלתי אפשרית עם ארה"ב ואפילו ישראל.

  • הצועד בנעליו  On 5 באוגוסט 2008 at 13:28

    לראות פעם אחרונה את כל המקומות המוכרים.
    הכל ייבנה מחדש אחר כך, אבל זה לא יהיה אותו דבר.

  • חייש  On 5 באוגוסט 2008 at 10:52

    שכדאי לה להכין מקום מראש אצל קרובי משפחה בדרום הארץ, כדי שברגע שאומרים שתקפנו באיראן יהיה לאן לקחת את המשפחה לשבוע שבו ירדו טילים בליסטים על תל אביב.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: