חוקי הכלכלה – הם חוקים?

כתבתי פוסט על "האיש שחוקי הכלכלה אינם חלים עליו". יש מי שהבין שעיקר דברי כוון לחיסכון, הפסקת הבזבוז והימנעות ממשיכת-יתר. בתגובה לפוסט קבלתי את הטוקבק של גיל ביום 17.5.2008: "ייטב אם היית מתייעץ עם כלכלן לפני שאתה מכריז שיש אנשים שחוקי הכלכלה לא חלים עליהם. אני לא מתעקש סתם כאן, אלא סבור שזו חשיבה לא בריאה ובמיוחד כשהיא מתפרסמת בצורה כזו"…
בעקבות דבריו אלה כתבתי את הפוסט הנוכחי.
ראשית, מכיוון שאני מפרסם את הבלוג בשמי וזהותי ברורה, הייתי שמח אילו גיל (ומגיבים אחרים) היו מפרסמים את שמם המלא ואולי גם פרטים על עצמם. אבל זה לא שייך להתנהגות הכלכלית אלא לאי-תרבות הדיבור.
כתבתי על אנשים שחוקי הכלכלה אינם חלים עליהם. אינני מתיימר להיות כלכלן ו"להכיר את חוקי הכלכלה". אבל גיל, בטוקבק, עורר את השאלה שרבים התלבטו בה לפני: האם כלכלה זה מדע? אינני כותב "מדע מדוייק", כי אין מחלוקת שזה לא מדע מדוייק.
מכיוון שלא עומד לרשותי ארכיון, הלכתי לחפש בגוגל ומצאתי שהנושא הזה נידון בנובמבר 2006 במכון ואן ליר בירושלים ואחד הדוברים היה פרופ' יוסף זעירא, מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית.
אצטט מתקציר המאמר שלו בקיצורים הנדרשים: "הכלכלה היא נושא מרכזי בדיון הציבורי. אנשים דנים באילוצים כלכליים, מסבירים שיקולים כלכליים, מחפשים פתרונות כלכליים, שואלים בעצתם של כלכלנים ועוד. אך מהי כלכלה? האם היא מדע? ואם כן, איזה מין מדע? האם זהו מקצוע? איזה מין מקצוע? האם לכלכלה יש זיהוי פוליטי? האם היא אידיאולוגיה, כפי שחלק ממבקריה טוענים? במובן מסוים אטען כי כלכלה היא, בלשון המבחנים האמריקניים, 'כל התשובות לעיל וגם אף לא אחת מהן'"… (מאמרו המלא של פרופ' זעירא מופיע באתר האינטרנט).
בטקס הענקת תעודות לבוגרי בית-הספר לכלכלה של אוניברסיטת תל-אביב בחודש יוני 2006, נשא דברים בשם המסיימים חגי קוט, שסיים את לימודיו בהצטיינות יתירה.
בראשית דבריו אמר קוט (בקיצורים מזעריים): "פרופסור דניאל כהנמן, הישראלי שזכה בפרס נובל לכלכלה, זכה בפרס על כך שערער על שתיים מהנחות היסוד הבסיסיות ביותר של הכלכלה הניאו-קלאסית. הוא ועמוס טברסקי הוכיחו שבני אדם מתנהגים בצורה לא רציונלית ושאנשים אינם עקביים. ערעור על שתי הנחות יסוד אלו, החוזרות בכל המודלים הכלכליים שלמדתי בבית הספר, ושעליהן בנויה התיאוריה הניאו-קלאסית עלול לשים בסימן שאלה את התיאוריה כולה…
"רק התיאוריה הכלכלית הניאו-קלאסית נלמדת בבית הספר. תיאוריות אחרות, דעות שונות וביקורת על התיאוריה הניאו-קלאסית, אינן נשמעות בבית הספר כלל וכלל. מדינת רווחה, סוציאליזם, מרקסיזם וכלכלה סביבתית הם מושגים שלא מוזכרים"…
את המאמרים והציטוט מצאתי בעקבות בלוג של עידן דורפמן, בוגר כלכלה באוניברסיטה העברית. כותב עידן בבלוג שלו, ודבריו ראויים לציטוט: "הבעייה העיקרית של מדע הכלכלה היא שבאקדמיה מלמדים אותו כאילו החומר הנלמד הינו דברי אלוהים חיים, ואחר כך, בתמימות לא מובנת, אנשי אקדמיה לא מבינים למה נערי האוצר 'משתמשים' בכלכלה כדי לקדם את האידיאולוגיה של האוצר"…
כאן אני חוזר אל עיקר הנושא: אני יודע שיש תיאוריות שונות בתחומי הכלכלה, יש מודלים שונים ויש, כמובן, פתרונות שונים. אבל אני טוען שכלכלה, כמו מדעי החברה האחרים, איננה מדע מדוייק ומדענים שונים מנסחים חוקים שונים.
אוסיף הוכחה אמפירית: מדד יוקר המחיה במדינת ישראל. כבר שנים לא מעטות, בכירי הכלכלנים אינם מצליחים לחזות את שינויי המדד לחודש הבא. אני מדבר על כלכלני בנק ישראל, כלכלני משרד האוצר וכלכלני חברות כלכליות. אלה שמנהלים לנו את החיים (הכלכליים והכספיים), אלה שמשפיעים על האוברדרפט שלנו. הם גם קובעים לאן יזרמו מיליוני שקלים של החברות שהם מנהלים וכל טעות במדד עולה להן הרבה מאד כסף.
ידיעות אחרונות נהג לפרסם מדי 15 בחודש בבוקר את תחזית המדד של עשרות כלכלנים בכירים, ורובם הגדול שגו מדי חודש! העתון הפסיק לפרסם – אולי הכלכלנים התביישו, אולי העתון התבייש בתוצאות. אני לא מתבייש לכתוב את המסקנה שלי: כלכלנים יודעים להסביר מצויין מה היה. הם מתקשים מאד להגיד מה יהיה.
ואליך גיל, עתונאי איננו מחזיק בכל התשובות ואינו יודע את כל המדעים. עתונאי טוב מראיין אנשים חכמים ממנו ובעלי ידע רחב ממנו. לעתונאי יש גם דיעה. נדמה לי, שבאומרי "כלכלה איננה מדע", אני קולע לדעת חכמים.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יוסף זעירא  On 19 באוקטובר 2011 at 22:57

    מצטער להתערב כל כך מאוחר. ראשית, כלכלנים לא רק לא טובים בניבוי אלא גם בהסבר דברים בעבר. וזה בסדר גמור.
    שנית, גיל, אתה קצת לא מבין מה מטרת לימוד הכלכלה אם אתה כותב: "לימודי הכלכלה הם בסיס שנועד להעניק צורת חשיבה מסוימת וכלים מסוימים שבעזרתם תוכל אחר כך לתפור את הפתרון הנכון למציאות הסוביקטיבית שלך."
    כלכלה אינה צורת חשיבה, או כלים למצוא פתרונות אישיים. זו תיאוריה שמנסה להבין תופעות חברתיות ואחר כך לבדוק תיאוריה זו באופן אמפירי. אין לה כל שימוש ישיר או פשטני. היא אינה צורת חשיבה, מעבר לצורת החשיבה המדעית הבסיסית: זיהוי תופעות דרך הכללה והפשטה, זיהוי קורלציות ונסיון להסבירן על ידי תיאוריות וכו'. אני יודע שמה שאתה אומר מושמע על ידי הרבה מורים לכלכלה. זה או מתוך אי הבנה, או מתוך מניפולציה שרוצה להעניק עודף חשיבות למה שהם מלמדים. אני מעולם לא משתמש בתאורית הכלכלה בחיי. יותר מכך, אם אני ואנשים אחרים היינו עושים זאת זה היה ממוטט את מדע הכלכלה. זה כמו לבדוק תיאוריה שהיא בעצמה משפיעה על האנשים כתיאוריה. כלומר זה כמו להוכיח את מה שאתה מניח. איני יודע אם הבהרתי עצמי טוב אז אתן דוגמא: נניח שתבנה תיאוריה לפיה אנשים בורחים כשהם רואים צבע אדום, ואז תלמד את זה לאנשים והם יאמצו זאת. כמובן שבדיקתם תוביל לכך שהתיאוריה תוכיח עצמה נכונה. אך האם היא באמת נכונה? זה כמעט כמו בגדי המלך החדשים…

  • יאיר דקל  On 21 במאי 2008 at 13:45

    גיל, תודה על התגובה רחבת ההיקף. שמחתי לתגובה כל כך רצינית ואני מוכן לשתות קפה. שלח לי מספר טלפון ב"כתבו אלי" (בתפריט באתר, מצד ימין למעלה)

    אני מסכים עם הרבה מן הדברים שכתבת. לא עם כולם.

    כתבתי את הפוסט כדי לעורר דיון בשאלה הכלכלית ואת הפוסט הקודם – כדי לעורר מודעות לנושא האוברדרפט וטוב שיש מגיבים. יש לי גם תגובות שבע"פ, ולא תמיד הן תומכות בי, אבל מעודדים אותי להמשיך.

    אני כותב על עניינים שונים, לפעמים הם נראים שוליים. מטרת הכתיבה – לעורר חשיבה. לכן העדפתי את אתר רשימות, שהגולשים בו אנשים רציניים.

  • לאבי  On 20 במאי 2008 at 21:05

    מדינת הרווחה?

  • אזרח.  On 20 במאי 2008 at 17:56

    בירם.יו"ר חברת הברוקרים, אקסלנס:
    רוני בירם אמר:
    "כשלמדתי כלכלה לתואר שני ,לימד אחד המרצים שאין דבר כזה מקרו-כלכלה .

    יש רק פוליטיקה.

    מספר רוני בירם, יו"ר חברת הברוקרים אקסלנס.

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?objNo=60076&returnParam=Y&itemNo=852981&objNo=60076&returnParam=Y

  • גיל  On 20 במאי 2008 at 9:36

    הי אבי,

    לא תשמע ממני שבחים על לימודי הכלכלה. אני כנראה אחד האחרונים שיטענו בכלל, שהאקדמיה מחוברת היטב לנעשה בשטח/במציאות ונותנת פתרונות טובים לבעיות היומיום. ועדיין זה לא סותר את הגדרת הכלכלה כמדע. צריך להפריד בין האקדמיה לבין הפרקטיקה.

    דעתי היא שחשוב מאוד ללמוד את המודל הניאו-קלאסי כי הוא מאוד רווח וצריך להבין אותו כבסיס להתנהלות היום יומית של מדינות רבות. עם זאת, לא יזיק בהחלט לאף פקולטה לכלכלה להוסיף קורס לקראת סוף התואר שבו לומדים כמה תיאוריות נוספות וקצת ביקורת על המודלים הקלאסיים והניאו קלאסיים. במובן זה אני לחלוטין בדעתך ומקווה שהפקולטות לכלכלה ישמעו את קולך.

    לגבי האדם הרציונלי, תקרא את אדם סמית, זה לא שטוענים שהאדם הוא מכונת חישוב, אלא טוענים בפשטות שהאדם הסביר יודע מה טוב בשבילו ולכן תמיד יבחר באופציה הטובה ביותר עבורו מבין האופציות הקיימות. בלי הנחה כזו, קשה לברוא את עולם ההנחות של הכלכלה : מעקומת תמורה והלאה.
    ההנחה אגב היא סבירה לחלוטין, אנשים באמת בוחרים את מה שהם חושבים שזו האופציה הטובה ביותר עבורם (מה לעשות שהמוח לא באמת מזהה את האופציה הטובה תמיד – מה שכהנמן וטברסקי בדקו).

    ולסיום – אגב מקצועות דוגמטיים – אני סבור שכל מקצוע לתואר ראשון עשוי להראות דוגמטי. אפילו לימודי ניהול שאמורים להיות מאוד מחוברים לפרקטיקה היו קשיחים להפליא. בתואר שני ואחר כך מגלים את הגמישות/תיאוריות חלופיות.

  • אבי  On 20 במאי 2008 at 8:35

    גיל למדתי כלכלה באוניברסיטת ת"א ונראה לי שאתה קצת מיתמם, מכל מדעי החברה אין מקצוע דוגמטי כמו כלכלה, מלמדים שם כמעט רק תאוריה אחת ובדרך כלל סותרים את התאוריות האחרות (מיקרו כלכלה ג' שהוא שיעור חובה נועד אך ורק בכדי לסתור את מדינת הרווחה). לא ראיתי מקצוע אחר במדעי החברה שמלמדים רק תאוריה אחת בלבד.

    טווח הדעות בין הכלכלנים הוא בין כלכלה קלאסית (שוק חופשי לחלוטין) לכלכלה נאו-קלאסית (התערבות מינימלית בלבד של המדינה). המחקרים הסותרים של כלכלנים הטרודוקסיים שקיימים כבר מהמאה ה-19 לא שינו כלום בלימודי הכלכלה והם כמעט ואינם נלמדים.

    גם מחקרים אמפיריים סותרים אינם נלמדים בלימודי הכלכלה. כך, לדוגמה, ישנן דוגמאות רבות שבהן העלאת שכר המינימום לא הגדילה את האבטלה ובכל זאת ממשיכים ללמוד בכלכלה שהעלאת שכר המינימום תמיד תעלה את האבטלה ומוכיחים זאת במודל מתמטי. אם כלכלה אכן הייתה מדע ראוי, אז סתירות אמפיריות שכאלו היו צריכות להעלות ספקות בנכונות המודל, אבל בכלכלה אם המציאות מתנגשת במודל אז מתעלמים מהמציאות.

    דבר אחרון, הנחת האדם הרציונלי, אינה נובעת מהפשטה של המודלים (יכול להיות שזה מה שאומרים היום), אלא מהנחה בסיסית של התאוריה הליברלית שבמסגרתה נהגתה התאוריה הכלכלית הנוכחית והעיקרון העומד מאחוריה זה שבגלל שאנשים הם רציונליים (מעין מכונות חישוב) אז המדינה לא צריכה להתערב בגלל שכל אדם יודע למקסם את תועלתו שלו בצורה הטובה ביותר.

  • גיל  On 20 במאי 2008 at 6:29

    לכתוב שחברך, אינו חלים עליו חוקי הכלכלה רק בגלל שאין לו אוברדראפט והוא הפנים את החוק הפשוט של התנהלות אישית (לא להוציא יותר ממה שנכנס) – זה כמו להגיד : "סבא שלי מת בגיל 102 בשיבה טובה, והיה שותה כל יום חצי בקבוק וויסקי ומעשן קופסת סיגריות. זו ההוכחה שהרופאים אינם מבינים דבר וחצי דבר.".

    כל אחד מאיתנו מכיר דוגמאות קיצון שליליות וחיוביות, המציגות בעצם קיומן אלטרנטיבות למציאות הממוצעת הרווחת. אין זה אומר שהן אינן כפופות לחוקי המציאות.

    להגיד שחברך אינו כפוף לחוקי הכלכלה – זו בעיני סוג של בריחה מן המציאות ויצירת פנטסיה של מעין גיבור תרבות חדש. סופרמן ידע לעוף, לספיידרמן היו יכולות של עכביש … ולגיבור שלך אין אוברדראפט !! באמת סוג של גיבור חדש שחוקי המציאות אינם חלים עליו.

    אז במקום לטמון את הראש בחול, כל אחד מאיתנו צריך להבין שהחוקים כתובים והמציאות משורטטת כבר מזמן וכל מה שנשאר הוא לנסות לציית לחוקים – בהחלט לא דבר קל:
    א. להוציא פחות ממה שנכנס.
    ב. לקנות בזול, למכור ביוקר.
    ג. לאכול בריא, לא לעשן, לא קלפים, לא סמים …
    ד. כבד את אביך ואת אמך
    ה. לא תחמוד …

    הכל כבר כתוב, לא ? אבל בגלל שזה כל כך קשה להתנהג לפי החוקים הנ"ל, אולי מי שמצליח הוא באמת סוג של גיבור. אבל עדיין, גם גיבורים כפופים לחוקי הכלכלה הפשוטים ובעיית המחסור – שרירה וקיימת גם אצל חברך.

    אני מקווה שלא הצקתי לך יותר מדי. קצת הלכת על הגבול המרגיז (מבחינתי) שבין תיאוריה מדעית לבין פופוליזם וזה קומם אותי ולכן כתבתי את התגובה ההיא ולכן כתבתי גם את התגובות האלה.

    אני בוגר כלכלה וגם תואר שני במנהל עסקים אך עובד ומרצה בתחום של מערכות מידע. שמי גיל ביקל ואתה מוזמן לכוס קפה מתי שתרצה ולו רק בגלל שגרמת לי לנער את קורי האבק מעל חלקים מסוימים במוח.

    שא ברכה ויום טוב.

  • גיל  On 20 במאי 2008 at 6:18

    צודק וגם לא צודק עידו דורפמן שאותו ציטטת.
    צודק כי אם אכן מלמדים באוניברסיטה העברית את הכלכלה כאילו היתה דברי אלוהים חיים, אזי זו טעות גדולה מאוד. שום מדע לא הגיע לשלב הזה, שבו הכל מוכח מעבר לכל ספק ואין שום צורך בחקירה מחדש של הנחות יסוד או של תיאוריות קיימות.

    לא צודק כי לחשוב שכמה קורסים באקדמיה הם מה שמכתיב את המדיניות הכלכלית של ישראל – זו התמימות בהתגלמותה. את אותה כלכלה ניאו-קלאסית מלמדים בפקולטות בכל רחבי העולם ועדיין הכלכלות של המדינות (ולו רק המערביות) שונות מאוד זו מזו – דנמרק לעומת אנגליה, הולנד לעומת צרפת, איטליה לעומת ספרד, ישראל לעומת מי שתבחר (לא משנה ממש).

    זו התתמות פושעת של ממש לחשוב שהאקדמיה היא זו שאשמה במדיניות הכלכלית של ישראל. זו עדיין התממות פושעת להגדיר את המונח הזה "נערי האוצר" כאילו הם אנשים חסרי בגרות שמשובות נעורים מכתיבות את מעשיהם.

    המדיניות הכלכלית של ישראל (גם הנוכחית וגם מדיניות העבר) היא תוצאה של בחירה (בדרך כלל לא קלה) בין אלטרנטיבות שונות. העוסקים במלאכה אינם נערים, אינם אידיוטים ובדרך כלל עומדים בפני החלטות שאני וגם אתה לא היינו רוצים לקחת בעצמנו. משרד האוצר עומד בפני החלטות קשות יום יום ונתון ללחצים פוליטיים וחברתיים אדירים בסדרי גודל ממה שאתה יכול לדמיין.
    בסופו של דבר המדיניות הכלכלית של ישראל היא תוצאה של פוליטיקה, הרבה יותר מאשר של כלכלה – וגם את זה יכול להגיד כל כלכלן שלמד כלכלה מאקרו.

    לגבי דבריו של חגי קוט:
    התיאוריה הניאו קלאסית הינה באמת רק תיאוריה אחת, פופולרית ככל שתהיה, להסברת המציאות ולתכנונה. בהחלט ישנן תיאוריות אחרות להסברת העוני, לתכנון תקציבי מדינה והשקעות וכן הלאה. לא רק מחקריהם של כהנמן וטברסקי מטילים ספקות בכלכלה הניאו קלאסית, מחקרים רבים מספור אחרים, גם הם מעלים בעיות מבעיות שונות.
    מה זה אומר ? זה אומר שהמדע מתפתח.
    רק לפני כמה שנים חשבו שהקרנות רנטגן מסיביות, יפתרו את בעיית הגזזת. הרפואה היא מדע ולכן למדה מטעויותיה (לאט לאט) ושיפרה את הנושא.
    גם הכלכלה משתנה ומשתפרת – קשה לראות את זה כאדם מן הרחוב, קל יותר לראות את זה בפרספקטיבה של שנים לאחור, ורק מפרספקטיבה כזו משנה גם האקדמיה את הוראת המקצועות וביניהן גם כלכלה. מסיבה זו נתפסת פעמים רבות האקדמיה כמנותקת מן המציאות או כמגדל שן.

    החשוב הוא, ומה שחגי קוט ועידו דורפמן שכחו להזכיר, למרות שאני בטוח שהם יודעים, זה שלימודי הכלכלה אינם מתיימרים לתת לך את התשובות המדויקות כיצד לנהל תקציב אישי או כיצד לנהל מדינה כהלכה. לימודי הכלכלה הם בסיס שנועד להעניק צורת חשיבה מסוימת וכלים מסוימים שבעזרתם תוכל אחר כך לתפור את הפתרון הנכון למציאות הסוביקטיבית שלך. מי שחושב שלימודים אקדמיים הם משהו אחר – פספס את כוונת המשורר (או למען האמת את כוונת הדיקאן).

  • גיל  On 20 במאי 2008 at 5:55

    הנחת ה"אדם הרציונלי", לכאורה, אין טפשית ממנה, וניתן רק לשער שזה משהו שכל אחד מאיתנו היה רוצה – קרי – את האפשרות לחשוב תמיד בצורה רציונלית. זה כמובן לא מתרחש. מחקריהם היפים של כהנמן וטברסקי מדגימים הדגם היטב שאפילו כשאנחנו מתיימרים לחשוב רציונלי (לאט ומתוך שקילת נתונים המובאים לידינו), אנחנו לא באמת רציונליים.
    מה זה אומר ? למען האמת, שום דבר.
    הנחת האדם הרציונלי היא הנחה שנועדה לפשט את המודלים ואת זה יודע כל מי שלמד כלכלה. בדיוק כמו שהסטטיסטיקה מניחה הנחת קוביה הוגנת (כזו שיש לה סיכוי שווה ליפול על כך אחת מפיאותיה) וכמו שיש הנחות דומות במקצועות אחרים. הכל נועד לפשט את החישוב או את המודל כדי לנסות להגיע לתשובה כלשהי וזה לפעמים עדיף מחוסר תשובה בכלל.

    אחת הבעיות של כלכלה היא שאנשים רבים מאוד לומדים מבוא לכלכלה מיקרו, מבינים בשכלם הישר שהנחות היסוד הן קצת מגוחכות ולא מתאימות למציאות של ימינו ומכאן שוללים את כל המקצוע כולו. אגב, זה קורה בדיוק באותה צורה למקצועות רבים אחרים שלומדים מהם רק מבואות פשטניים. ובהשאלה מסרט אוריינטלי ישן שאת שמו איני זוכר : "מסוכן יותר ללמוד קצת קראטה מאשר לא ללמוד כלל או ללמוד אותו כל החיים". כך הדבר גם בכלכלה (ושוב, גם ברפואה, פסיכולוגיה ושאר המקצועות, כולל בנייה – ראה מקרה פל-קל, שההוגה שלו הוא בוגר הטכניון המדעי כל כך).

    על חוסר הפלורליזם בפקולטות לכלכלה .. מייד.

  • גיל  On 20 במאי 2008 at 5:32

    אי אפשר שלא להתייחס לדבריך. נתחיל בנושא החביב של חיזוי מגמות או הניסיון לחישוב המדד:
    בהחלט כמה וכמה חכמים כבר אמרו שכלכלה איננה מדע מדויק וגם צדקו בדבריהם. באופן מפתיע, גם פסיכולוגים מוסמכים ורבי שנות לימוד ופרקטיקה לא יכולים לחזות מה יעשו מטופלים שלהם, גם דוקטורנטים למדעי המדינה לא יכולים לחזות מה יעשה נסראללה מחר בבוקר ואם אתה חושב שזה רק במדעי המדינה, הרי שגם רופאים מומחים לא יכולים לחזות כיצד והאם יחלים חולה ממחלת הסרטן ובתחום עוד יותר מדעי, גם פיסיקאים לא יודעים מה יקרה בהתנגשות פרוטונים במאיץ ולכן הם עורכים ניסויים.
    רוצה לומר : כמעט כל המדעים, וכמובן שזה נכון גם למדעי החברה, מתמחים בתיאור התופעות המוכרות לנו מחיי היומיום ועושים זאת בצורה הנחשבת למדעים ולכן נקראים "מדעים". כלכלה היא חלק ממדעי החברה ובפעם האחרונה שבדקתי (אתמול בצהריים) עדיין כל אוניברסיטה מחזיקה פקולטה מכובדת לכלכלה כחלק ממדעי החברה.
    לגבי חיזוי העתיד : בכל מדע תמצא כאלו שמנסים לחזות את העתיד בהסתמך על ידע העבר ועל חישוב טרנדים באמצעות נוסחאות כאלו או אחרות. לפעמים זה מצליח ולפעמים תכה המציאות את המתנבא. וכבר אמר מי שאמר את מה שאמר על הנבואה והשוטים. למציאות יש מורכבות אינסופית ואין שום מודל נכון להיום ושום מחשב שמבטיח חישוב מדוייק תוך התחשבות בכל גורמי ההשפעה. זה נכון בכלכלה ונכון גם בכל המקצועות האחרים שנקראים מדעים (מרפואה, פסיכולוגיה, דרך קרימינולוגיה, סוציולוגיה וכלה בביולוגיה, פיסיקה ואפילו כימיה שנחשבת למדויקת מאוד).

    נסיים ונאמר, שזו חוכמה קטנה לשלול את הכלכלה בגלל שתחזיותיה אינן נכונות. באותה מידה ניתן לשלול את הרפואה המערבית והסינית גם יחד ועל יכולתה של פסיכולוגיה לחזות דברים בכלל איני רוצה לדבר.
    אבל כלכלה בגלל היותה כה פופולרית ונוגעת לכל אחד מאיתנו – מפתה מאוד בנגישות שלה. מפתה יותר מדי אנשים להתנבא אודות מדדים או תפוקות או כל דבר אחר – וזהו אסונם של אותם אנשים : הן של המתנבאים והן של אלו השוללים את הכלכלה כולה בגלל תחזית שלא התנבאה.

    סיכום : תחזיות כלכליות אינן חזות כל הכלכלה.

    מייד אכתוב המשך תגובה למאמרך …

Trackbacks

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: