איך איסור פרסום "הרג" את חיים ברלב

ליועץ המשפטי מני מזוז יש בוודאי טעמים חשובים ומוצדקים לצו איסור הפרסום לפרשת אולמרט. מאידך, נדמה לי שאין לו די נסיון בתחום הזה והוא נפל כטירון לבור שכרה בעצמו.
ייתכן שחוקרי המשטרה קצרי הראות תרמו להחלטתו, אבל מיועץ משפטי לממשלה אני מצפה לשיקול דעת נוסף.
נציגת המשטרה, רב פקד איריס ברק, הופיעה בפני שופט שלום וביקשה להשאיר את צו איסור הפרסום על כנו והנימוק שלה: "אני לא חושבת שמישהו היה רוצה לשמוע דבר כזה בערב יום הזיכרון".
נדמה לי שגברת ברק כלל איננה חושבת. איך היא יודעת מה "מישהו" רוצה לשמוע? גם מפקדיה גילו שיקול דעת מוזר ביותר כשנתלו בנימוק המגוחך הזה.
כבר היו דברים מעולם וכדאי ללמוד משהו מן ההיסטוריה הקצרה של כנסת ישראל.
מישהו זוכר את ראובן ברקת? בוודאי השם לא אומר דבר לקוראיי הנאמנים. אולי זוכרים במטושטש שהיה עסקן כזה במפא"י. אוסיף ש בשנת 1969 האיש נבחר ליו"ר הכנסת השביעית, כשהיה בין 63. הוא כיהן בתפקידו עד יום פטירתו ב-5 במאי 1972. למרות התפקיד הרם, לא היה פופולרי במיוחד.
ראובן ברקת נפטר ביום האחרון של פסח ו…הפרסום של עובדה זו נאסר. הנימוק: שלא לפגוע בציבור ביום החג. כמו הנימוק של המשטרה (כנציגת היועץ המשפטי) אחרי שלושים ושש שנים בדיוק.
באותם ימים טובים לא היה אינטרנט ולא היו "מקורות זרים", אבל הטלפון התחיל לפעול במרץ. הקווים כמעט נשרפו מעומס השיחות בין "יודעי דבר", שלא כל כך ידעו דבר. ידעו שאישיות בכירה נפטרה, אבל לא ניחשו מי. כל איש ציבור ששמו מתחיל בב' – הועלה על מוקד השמועות. אני זוכר ש"הרגו" את חיים ברלב, שסיים לפני זמן קצר את רמטכ"לותו ורק חודש לפני כן מונה לשר התעשיה והמסחר. באותו חג עוד אנשים "הלכו לעולמם" בטרם עת, עד שעבר החג והרדיו שידר את הידיעה.
בכל פעם שמציעים לכנסת לחוקק חוק איסור פרסום דרקוני, מתנגדים לכך נציגי העתונאים. אחד הנימוקים שלהם: אתם רוצים שנפרסם "חבר כנסת חשוד"… וכולכם תהיו חשודים בעיני הציבור? או שתתחיל חרושת שמועות?
חברי הכנסת השתכנעו שצו גורף לאיסור פרסום עלול לגרום יותר נזק מאשר תועלת.
עכשיו אני מחכה לנימוקיו של מני מזוז להוצאת הצו, שנועד, כנראה, רק למי שאינו יודע אנגלית. מי שיודע את השפה, יכול לקרוא את כל הפרטים (נכונים או שגויים) בעתונות העולמית. האחרים מסתפקים בדוא"לים שמתרוצצים ברשת עם המון שמות רלבנטיים.
אגב, החשוד אהוד אולמרט יודע אנגלית היטב.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • aa  On 2 ביוני 2008 at 11:43

    צו איסור פרסום הוא רעיון אדיר למי שיודע לנצלו. בזמן שעדיין היה צו איסור פרסום, נפוצו כל מיני שמועות. כל מי שהסתובב ברחובות החרדיים למשל, יכול היה לשמוע אודות המון סיפורי שוחד (של אולמרט) שטרם התגלו.. אבל לצערינו אף אחד לא עשה בזה שימוש..

  • המזכיר  On 9 במאי 2008 at 23:36

    למזלך נזכר מר יאיר בחבר ברקת.אחרת היית ממשיך לתהות.מר יאיר – המשך להאיר

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: