מפגש אישי עם האנטישמי באוקראינה

 לפני כשנתיים יצאתי למסע "על יד שורשים" לאוקראינה. "על יד", כי משפחתי הגיעה מליטא ולטביה הסמוכות אבל עניינו אותי ההיסטוריה של הציונות ושל הספרות היהודית שצמחו באזור זה. כך למדתי שגליציה כבר אינה בדיוק פולין, אלא אוקראינה. כך גם אודסה איננה רוסיה וצ'רנוביץ' לא רומניה. הכל אוקראינה, שהיא כידוע עדיין ארץ אנטישמית למהדרין.
במהלך הסיור לא התעניינתי בנופים ובהיסטוריה של ארץ זו, שפעם היתה פולין ופעם רוסיה וגם היתה חלק מליטא וכמובן – פרט קטן באימפריה האוסטרו-הונגרית. אותי עניינו שלום עליכם, ביאליק, ז'בוטינסקי וכמובן ש"י עגנון.
אני בא לספר על אירוע שקרה בעירו של עגנון, בוצ'אץ', סמוך לבית שעליו נמצא שלט בשפות אחדות: כאן התגורר הסופר ש"י עגנון.
הקבוצה שלנו עמדה בכיכר העיר, סמוך לנהר סטריפה וליד "בית המועצות" (כך כינה הסופר את בניין העיריה היפה, שנבנה במאה ה-18). לא קשה לזהות קבוצה של יהודים ישראלים המתגודדת במקום. הרי הישראלים הם, כנראה, התיירים היחידים שבאים בקבוצות גדולות לעיירה השכוחה הזאת.
לפתע נשמעה קריאה "הייל היטלר". האיש השמיע את צעקת הבוז שלו מן הקומה השניה בבניין, מתוך דירה שבה נעשו שיפוצים. ה"גיבור" הסתתר, כמובן. הבריון, בוודאי פועל בניין, לא ידע שקבוצת ישראלים מבוגרים לא תעשה לו דבר. אבל הוא הסתתר.
חברי למסע נדהמו וכבר בכיכר דיברו בזעם על האנטישמיות האוקראינית. בי, הגוי הזה עורר גיחוך.
באוטובוס, בנסיעה לקייב, התקבל טלפון מן הארץ – בבירת אוקראינה תקפו בריונים נאצים יהודי עטור פיאות. הבחור, תלמיד ישיבה, הוטס לטיפול בישראל. האנטישמיות חזקה מאד במדינה זו.
הסיור שלנו נערך שבועות אחדים אחרי שנשיא אוקראינה וראש ממשלתה ביקרו בישראל, כי הם מבקשים קשר איתנו. ואני גיחכתי אחרי התקרית ואמרתי זאת במפורש: אחד הטפשים מן העם העני הזה, העם המפגר, צועק לנו צעקות בוז… אנחנו עשירים, באים ממדינה חזקה, אל המדינה העניה והחלשה והוא מעיז לצעוק. פועל טיפש, שאיננו יודע עד כמה עלוב מצבו.
באוטובוס באוקראינה התגאיתי בדרך העצומה שעשינו בין באבי יאר ועד למדינת ישראל.

* * *

למען ההיסטוריה: יהודים היו בבוצ'אץ' עוד בהיותה אחוזה. בתעודות רשמיות נזכרת הקהילה היהודית משנת 1500 ובבית הקברות הישן תועדו ארבע מצבות יהודיות משנת 1587.
בשנת 1699 אישרר הגרף סטיפן פוטוצקי את זכויותיהם של היהודים תושבי בוצ'אץ': הם רשאים להתגורר בכל חלקי העיר, לעסוק בכל מקצוע, להיבחר למוסדותיה ומחויבים להשתתף בהגנת העיר. גראף פוטוצקי לא היה סתם אגדה. היה איש כזה ולבן משפחתו יש סיפור מעניין על התגיירותו. אבל זה לא הנושא שלי היום.
בשנים 1907-1905 יצא לאור בסטניסלבוב ובבוצ'אץ' דער יידישע וועקער, כתב עת שבועי ביידיש, וש"י צ'אצ'קס (לימים עגנון) שימש כסגן העורך. מעיר זו הגיע צייד הנאצים שמעון ויזנטל וגם ההיסטוריון עמנואל רינגלבלום, מראשי המחתרת בגטו ורשה.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אתי בן זיו  On 3 במאי 2008 at 1:27

    הנה: באתי, ראיתי, קראתי את הפוסט האחרון שלך ומחר אמשיך ביתר. שיהיה בהצלחה!

  • איריס  On 1 במאי 2008 at 8:14

    יאיר, טייחים שיכורים שצועקים מוות לערבים למשל יש לנו בשפע, חלק מהם ממש מאוקראינה אפילו.
    ויש יותר גרוע מזה. מיליונרים יהודים ברמה של הטייח שצועקים גם כן באותה שפה, אבל עם כסף וחליפה. אתה יכול להסתכל מלמעלה בזכות הכוח, עד שאין לך כוח בסיטואציה מסויימת, ואז יתחשבנו איתך בחזרה. החיים הם גלגל, לא ?

    הטייח "לא יודע מימינו ומשמאלו" לא שווה התייחסות אולי אפשר להשקיע באוקראינה קצת בחינוך ורווחה, ולבער הבורות. העובדה שעובד מדינה בכיר ממערכת המשפט הישראלית דוקא ברח לשם עם תיק כבד של עבירות מין,ונתפס על ידי משטרת אוקראינה, מוכיחה שאין לך כל כך מה "להסתכל מלמעלה", למעט העובדה שיש לך רובים של צה"ל מאחור. בשלב זה.

    הם גם רואים עוד התנהלויות של ישראל שם, לא ניכנס לזה, אבל "הערכה" לא נקנית רק בכוח הנשק, עובדה שהוא לא התרגש מצה"ל כאשר היית שם.
    אולי מספיק עם הצורך "להרגיש למעלה או מלמטה" על בסיס שייכות מדומה למדי שמתפוגגת כאשר נוחתים בישראל ואוכלים אחד את השני.

    מזל שיש טייח, לא ?
    צריך בעצם לאהוב אותו שהוא הדבק החברתי היחיד שנותר, הוא והילדות מעזה.

  • שרגא  On 30 באפריל 2008 at 22:17

    הם רוצים כישוף טוב. הם הבורים השיכורים מאמינים אמונה שלמה ומחלטת בכוחם הכישופי של היהודים ובהשפעתם המיסתורית על כל העולם ביחוד ארה"ב. כל אחד מהם מכיר ויודע בני משפחה שבידים החשופות שלהם הרגו יהודים. הם האוקראינים עשו כמיטב יכולתם במשך כארבע שנים להשמיד להרוג ולאבד בצורה הכי אכזרית והכי כואבת את כל היהודים בצורה מוחלטת. ולא הצליחו מה שמוכיח להם שצריך לשנוא את היהודים ולפחד מהם. אבל אםחס ושלום יזדמן להם הם יחזרו על אותו רצח רק בשביל הכף להרוג יהודי.
    ואחזה זבלן דפוק שכל כותב כאן ברשת זו "לא הייתה שואה" עכשיו אתה מבין למה לוי התאבד.

  • יאיר דקל  On 30 באפריל 2008 at 19:40

    הייתי בבאבי יאר ובערים אחרות באוקראינה, במקומות שהמקומיים התעללו ורצחו יהודים.
    האוקראינים נשארו בורים, גסים ושתיינים במדינה מפגרת. אני רואה את אפסותם של אלה שבעבר יכלו להרים יד וגרזן על כל יהודי. היום באים יורשי הרוצחים לבקש את עזרתנו.
    ישראל יכולה להביט על אוקראינה מגבוה.

  • איריס  On 30 באפריל 2008 at 13:47

    היהודים היו עשירים מאד בגרמניה ואוסטריה ערב עליית הנאציזם. תמוה שאתה חושב שהכסף יגן על היהודים גם עכשיו. זה אמנם שונה קצת מהגירסא הרגילה שפצצת האטום תגן עלינו מפני הטייח האוקראיני, אבל שתי האמונות הללו לוקות באופן בסיסי באימוץ תמונת העולם של התוקפן.

    אפרופו אוקראינה, סגן יושב ראש ההוצאה לפועל בתל אביב נתפס שם השבוע לאחר שנמלט מן הדין, בעבירות מין חמורות. לא הכל זה כסף, לא הכל קונים בכסף.

  • חיים  On 30 באפריל 2008 at 13:35

    מה הקשר בין מצבו הכלכלי של האנטישמי לבין הצעקה "הייל" ?

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: