שערוריית ידיעות אחרונות

הביצה של הבראנז'ה געשה, כשנודע שידיעות אחרונות, העתון הנפוץ ביותר במדינה, מתכוון לפטר חמישה מוותיקי העתונאים. חמישה מתוך 47 העתונאים הוותיקים שעובדים בעתון בחוזה קיבוצי. חמישה מן העתונאים בילו עשרות שנים במשרדי המערכת בדרך פתח תקוה (הרבה זמן לפני שמישהו חשב שזאת תהיה דרך בגין). ופתאום: בום! מוזמנים אל משרדיו של עורך העתון ונאמר להם שהם עומדים בפני פיטורים.
אחד הלך. ארבעה נשארו להיאבק.
כל זה היה נשאר בתוך הביצה, אלמלא אחד המיועדים לפיטורין הוא יגאל סרנה, מטובי הכותבים בעתונות בארץ. אבל לפני שאביע דעתי הצנועה על עתונאי, שהוא משכמו ומעלה, אספר משהו שלא ראיתי בפרסומים: העתון "של המדינה" מבקש לפטר אנשים שעומדים לצאת לפנסיה בעוד שנתיים-שלוש!
לפני שנים אחדות, בשלהי עבודתי במעריב, הוזמנו עתונאים ותיקים ופוטרו כשנה לפני יציאתם לפנסיה. זה היה בתקופת שליטתו של עופר נמרודי. אין לתאר את הזעם שהדבר עורר, אבל במעריב היו כבר מעט מאד עתונאים בחוזה קיבוצי ולא היה מי שיישא את לפיד המחאה. כיכר תחריר לא היתה שם.
עכשיו זה הגיע לידיעות אחרונות. בדיוק אותה מתכונת איומה.
ועתה, אל יגאל סרנה. תמיד קראתי בעניין את רשימותיו האישיות והרגישות מאד. הוא הביא את ארץ ישראל החיה, האנושית, הזקוקה לחשיפה. הוא הציג את הדברים בדרכו האישית והמיוחדת. ייחוד שהיה לידיעות אחרונות.
מישהו החליט שאין צורך בכתיבה אישית ומיוחדת. חבל לשלם לכתב ותיק, מוכשר ומיוחד.
מי שהחליט כך אינו מבין שעתון הוא מוצר של יצירה. כן, עתון הוא מוצר אך לא מכינים אותו בעזרת נוסחאות, אלא באמצעות כשרון. וגם ידע ונסיון. הכשרון תחילה.
ידיעות אחרונות מוכן, בקלות, לוותר על כשרון.
אני לא.
יגאל סרנה מציג בעצמו את כשרונו טוב מכפי שאני אעשה זאת. הנה קישור לרשימה שפרסם בעתון וגם בבלוג שלו:
תולדות האהבה ( בלוג עד ראיה, 2.3.2011 )

About these ads
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

  • benziv  On 19 באפריל 2011 at 19:01

    היי יאיר!
    מנסה להיכנס לבלוג שלך, לראות אם הקושי איננו הדדי. עוד רגע אלחץ על פרסום תגובה…

  • יוסי  On 31 במרץ 2011 at 7:17

    סליחה על הבורות, אבל למה זה כל כך נורא לפטר אדם כמה שנים לפני הפנסיה? הרי כל מה שצבר עד הפנסיה עד יעמוד לזכותו. מעסיק חדש אמנם יידע שסרנה יעבוד אצלו רק שנים ספורות, אבל מדובר בעיתונאי ולא בפועל נמל.

    • יאיר דקל  On 3 באפריל 2011 at 18:58

      יוסי,
      גבר שיוצא לפנסיה בגיל 65 אינו מקבל משכורת במשך שנתיים עד גיל 67. בתקופה זו הוא גם לא מקבל משכורת. בקיצור, יש לו שנתיים למצוא מקורות פרנסה – לאכול את חסכונותיו או לחפש עבודה חדשה. בגיל 65!
      לאשה – המצב דומה בתאריכים הרלבנטיים.
      אינני מאחל לך ולאף אחד להגיע למצב זה.

  • ורדה  On 10 במרץ 2011 at 15:31

    מאז נודע שיגאל סרנה פוטר ע"י ידיעות אחרונות הפסקנו לקנות את העיתון אותו קנינו בקביעות בסופי שבוע במשך שנים רבות, ואנו מעודדים את כל מי שניתן לעשות כמונו. מעטים העיתונאים ברמתו של מר סרנה ומנהלי העיתון, בפיטוריו סמוך למועד פרישתו, עשו אכן מעשה נבלה. חבל שלא אהנה יותר מכתבות של מספר עיתונאים מצוינים בעיתון זה אך חשתי צורך להביע מחאה אישית על המעשה שבעיני אכן הוא ביטוי "לחברה שהתפרקה משמץ אנושיות ומהוגנות" כתגובתו של מנחם.

  • יגאל שגיא  On 6 במרץ 2011 at 10:15

    ועדיין זכותו של כל בעל עסק לפטר עובדים – משיקוליו.

    • יאיר דקל  On 6 במרץ 2011 at 10:49

      ליגאל שגיא,
      חוקית ומעשית – אתה צודק. אולם קיימת שאלה ציבורית ומוסרית אם הפיטורין חיוניים ואם הם נעשים בצורה הוגנת. לציבור הקוראים (במקרה של גוף ציבורי כמו עתון) יש מה לומר ואמנם הציבור אומר את דעתו.
      אני מקווה שהדיעה תישמע על ידי הנהלת העתון ותימצא דרך טובה יותר מאשר פיטורי עתונאים ותיקים.

  • benziv  On 5 במרץ 2011 at 21:59

    אני קוראת אותו. הוא כותב נפלא.
    לעיתון יש כללי משחק. כנראה לא ספרותיים. כנראה לא חבריים.
    העיתון הוא סתם עסק.
    ויגאל הוא בהחלט לא סתם כותב.

  • מנחם רבוי  On 5 במרץ 2011 at 21:55

    רק למען הסדר הטוב – לא אני הוא המגיב בשם מנחם לרשימה זו ודעתו אינה דעתי.

  • אסתי סגל  On 5 במרץ 2011 at 18:43

    ואחרי כל הדברים הנכוחים האלו אני רוצה להזכיר עוד משהו.
    אנחנו היום בעידן ה"מה יצא לי מזה", אז זה המקום להגיד שמעבר לזעם על התפרקות החברה והנבזות והרשעות והסתמיות של המעשה הזה, כדאי להזכיר שפיטורי סרנה גורמים נזק לעיתון עצמו שיש מספר לא מועט של קוראים שקוראים אותו בגלל סרנה.
    וגם, שהשתקת הקול שלו זה נזק לדמוקרטיה הישראלית כי הוא אחד מאחרוני הכותבים החברתיים בארץ ההון שהוא השלטון.

  • גלעד  On 5 במרץ 2011 at 17:31

    אני לא מסכים עם מנחם. אפשר לחשוב שסרנה מרוויח כמו יאיר לפיד, ובכלל מי אנחנו שניכנס לו לתלוש המשכורת.

    אדם עובד במשך עשרות שנים עבור גוף מדיה חזק מאוד – אולי החזק במדינה.

    עבודתו מוערכת, אין חולק על כך.

    והנה מעסיקו, עיתון עשיר, מרשה לעצמו לפטרו על סף הפנסיה.

    טובי פולק צודק – מדובר בהתפרקות החברה הישראלית מכל ערכיה.

    • מנחם  On 5 במרץ 2011 at 18:18

      נראה לי שלא הבנת אותי. אני סבור שסרנה הרוויח ביושר את משכורתו במשך השנים גבוהה או נמוכה מה זה חשוב? אני סבור שאין לפטר אדם סמוך למועד הפנסיה שלו ובכלל זה סרנה. אני יודע בודאות שסרנה הוא נטל על ידיעות כבר הרבה זמן.

  • טובי פולק  On 5 במרץ 2011 at 16:42

    יאיר, אתה כמובן צודק ואני איתך. אני כבר לא מסוגל לספור כמה פעמים כתבתי על הנושא הזה וכמה חרון הוצאתי על מעשי הנבלה האלה. לאורך השנים ראינו הרבה מאוד עוולות מהסוג הזה, ולמרות הזעקה הגדולה שקמה על כך שוב ושוב – זה לא ממש עזר. גם השימועים הם עניין מלאכותי וצבוע. אף אחד לא נשאר במקום עבודתו, גם אחרי שימוע הוגן. ולא שאני מאמין שיש דבר כזה, שימוע הוגן.

    יגאל סרנה הוא עיתונאי וכותב מהטובים שהיו כאן, אבל הוא רק משל. הוא משל לחברה שהתפרקה מכל שמץ אנושיות והוגנות שספק אם היו בה אי פעם

  • מנחם  On 5 במרץ 2011 at 16:25

    לפטר אדם שנים מעטות לפי היציאה לפנסיה זה מעשה נבלה. לא עושים דבר כזה. בלי קשר, בידיעות יודעים כבר הרבה זמן שבודדים טורחים לקרוא את סרנה.

    • יאיר דקל  On 5 במרץ 2011 at 19:58

      מנחם, אתה אינך מזדהה וכותב דברים לא מוסמכים.
      אינני יודע מאין אתה יודע שבודדים טורחים לקרוא את יגאל סרנה.
      אם אתה מבקש לפרסם מידע, מן הראוי שתציין את האסמכתא למידע הזה. להפריח סיפורים באוויר – זה לא ראוי.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 48 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: